איפה לאכול בפוקט? אוכל רחוב, שווקים והמקומות שלי

אוכל הרחוב של פוקט הוא הסיבה הכי טובה להגיע לאי, אז תשכח לרגע מהחופים. אכלתי שם על שולחנות פלסטיק תחת אורות ניאון, בין התבלינים של דרום תאילנד, אטריות הוקיין סיניות, רוטי בהשפעה מלאית ובשר חזיר בבישול ארוך בסגנון פרנאקאן.

הנה המנות שהזמנתי, המסעדות שבהן אוכלים המקומיים והשיטה שלי ליהנות משוקי הלילה בלי ליפול לעוד מלכודת תיירים במחירים מופרזים. המדריך המלא שלי לביקור בפוקט מכסה את שאר האי, אבל אני ממליץ לך להתחיל דווקא ליד השולחן.

• מה לאכול בפוקט?
• איפה לאכול בפוקט בערב?
• באיזו שכונה לבחור כדי לאכול טוב?
• איפה לאכול פירות ים?
• איפה לאכול בפאטונג?
• איך לאכול צמחוני בפוקט?
• איפה לקחת סדנת בישול?
• כמה זה עולה?
• המדריכים הנוספים שלי לפוקט

מה לאכול בפוקט?

לפוקט יש מטבח משלה, ורוב המבקרים בכלל לא מודעים לכך. המטבח שגיליתי באי שונה מאוד מהמטבח התאילנדי שאולי טעמת בבנגקוק או בצ'יאנג מאי: חריף יותר, מתבסס יותר על פירות ים, ועוצב לאורך מאות שנים של הגירה סינית ומלאית.

קהילת הפרנאקאן (או « באבא ») השאירה שם חותם חזק במיוחד: המתכונים שלה משלבים את מטבח ההוקיין הסיני, תבלינים מלאיים וחומרי גלם תאילנדיים. להזמין כאן פאד תאי זה כמו לנסוע לליון ולבקש פיש אנד צ'יפס. המנה קיימת, אבל אף מקומי לא אוכל אותה.

אם אתה טועם רק מנה אחת בפוקט, שתהיה Moo Hong, המנה האהובה עליי באי. זו מנת הדגל שלו: בטן חזיר שמתבשלת זמן רב על אש קטנה ברוטב מתוק-מלוח עם סויה, שום ופלפל שחור. תחשוב על תבשיל בשר פרובנסלי בסגנון סיני-תאילנדי: ב-One Chun, הבשר ממש נמס תחת המזלג שלי.

הטעם הוא פרנאקאן מובהק, שילוב סיני-מלאי-תאילנדי שלא קיים בצורה הזאת בשום מקום אחר בתאילנד. הגרסאות הכי טובות שאכלתי הן של One Chun ושל Raya Restaurant, בעיר העתיקה, וזו של Nam Yoi כנראה מתעלה על שתיהן (פרטים בהמשך).

Mee Hokkien הן אטריות ההוקיין של פוקט: אטריות צהובות עבות, מוקפצות עם פירות ים ובשר חזיר. יש שני סגנונות, גרסת מרק וגרסה יבשה שמוגשת עם רוטב צ'ילי אדום וציר בצד. שתיהן מצוינות, ולדעתי הגרסה היבשה עם הרוטב האדום אופיינית יותר לפוקט.

את ה-mee hokkien הראשון שלי אכלתי ב-Mee Ton Poe, המקום המוכר ביותר, ובצדק: קערת אטריות עולה 60 עד 80 THB (כ-1.50 עד 2 EUR), המקום תמיד מלא, ויש תושבים זרים שחוזרים אליו לפחות פעם בשבוע. לגרסה היבשה, הבחירה שלי היא Ko Yoon Noodle, בפוקט טאון, המקום של יודעי דבר.

Gaeng Som, קארי כתמתם חמוץ וחריף, הוא תמצית המטבח של דרום תאילנד. הוא מבוסס על דגים או שרימפס, מקבל את החמיצות שלו מתמרהינדי, וחריף מאוד: המנה שלי גרמה לי להזיע דרך החולצה, בלי שום התחשבות בחך של התיירים. לחובבי החריף, זה אושר אמיתי. תזמין אותו ב-One Chun או ב-Nam Yoi, ואם אתה רגיש לחריף, תגיד « mai pet » (לא חריף) כשאתה מזמין, אף שגם לגרסה העדינה כבר יש אופי.

Khanom Jeen היא מנת בוקר שרוב התיירים אף פעם לא מגלים: אטריות אורז עם קארי לבחירתך, שעליהן הוספתי בעצמי עשבי תיבול טריים וירקות שהיו מסודרים על השולחן. זו ארוחת הבוקר של המקומיים, רחוקה שנות אור מהאוכל התאילנדי בבופה של המלונות.

Oh Aew הוא קינוח ייחודי לפוקט, על בסיס קרח כתוש, ג'לי מעמילן בננה וזרעי בזיליקום. קניתי אותו בדוכן קינוחים בעיר העתיקה, כמעט בחינם.

הרוטי עם קארי מסמאן מגיע מהקהילה המוסלמית של האי, וזה של Aroon Po Chana, בעיר העתיקה, מצוין. אני מכין מסמאן בבית, המתכון שלי לקארי מסמאן נמצא כאן.

איפה לאכול בפוקט בערב?

בפוקט יש כמה שוקי לילה, ומצאתי שיש ביניהם הבדלים גדולים ברמה. האוכל משתנה, גם העומס, והאווירה נעה בין בירה רגועה עם נשנושים לבין המון צפוף ומיוזע מתחת ליריעות. הנה מה שמחכה לך בכל אחד מהם.

כמה מנות חוזרות בכל השווקים: רוטי בננה (קרפ מטוגן ופריך עם חלב מרוכז מעל), שיפודי מו פינג (חזיר במרינדה על הגריל), קאנום קרוק (פנקייקים קטנים של קוקוס, פריכים מבחוץ ונימוחים מבפנים) ומנגו סטיקי רייס. דוכני השייקים והפירות החתוכים מושלמים להתרעננות, וכיף לצפות בהכנת גלילי הגלידה, גם אם התוצאה היא בסופו של דבר רק גלידה. אני מכין את שיפודי החזיר בבית, המתכון שלי למו פינג נמצא באתר, וכך גם המתכון למנגו סטיקי רייס.

Chillva Night Market

מבחינתי, Chillva הוא שוק הלילה הכי טוב לאוכל. הוא פועל מיום חמישי עד שבת ומושך קהל צעיר ומקומי יותר מזה של Naka. המקום מעוצב עם מכולות שילוח בשימוש חוזר, ברוב הערבים יש מוזיקה חיה, והאווירה נינוחה יותר מבשווקים הגדולים.

אהבתי מאוד את אטריות הסירה שבפינה האחורית. בדוכן Leng Saap הזמנתי את מרק עמוד השדרה של החזיר, ה״הר געש״: ערימה עצומה של עצמות חזיר בציר חריף וחמוץ, שכיף לאכול לא פחות משכיף להסתכל עליה. למשהו פחות הרפתקני, יש שיפודים, עוף מטוגן וכדורי סושי כמעט בכל פינה, ובדוכן החרקים מוכרים צרצרים ותולעי משי, אם מתחשק לך.

הטריק הוא הברים שבתוך המכולות במפלס השני: קניתי אוכל למטה, עליתי ואכלתי עם בירה מול הנוף של השוק. הרבה יותר נעים מהשולחנות העמוסים בקומת הקרקע (גם קוקטייל עם ויסקי תאילנדי עובד). העצה שלי: תגיע ל-Chillva לסבב נשנושים שיפתח את התיאבון, ואז תלך למסעדה בעיר העתיקה לארוחה של ממש בישיבה. Hing Lung Seafood נמצאת ממש ליד השוק אם בא לך שרימפס טריים ומנות מוקפצות בלי להתרחק.

Naka Weekend Market

Naka הוא השוק הגדול. הוא פתוח בערבי שבת וראשון, ולפעמים מכנים אותו ״צ'אטוצ'אק של פוקט״, על שם השוק המפורסם בבנגקוק. הוא עצום, מתמקד יותר בקניות מאשר באוכל, ואחרי 19:00 נעשה חם וצפוף בו עד שכבר לא נעים.

מבחינת אוכל, חפש את הקלמרי על הגריל עם רוטב נאם ג'ים (רוטב ירוק וחריף שמלווה פירות ים), את המנגו סטיקי רייס, התירס בחמאה וגלידת הקוקוס שמוגשת בקליפת אגוז קוקוס. דוכני שיפודי התנין, העקרבים והטרנטולות מוכרים יותר בשביל התמונה לאינסטגרם מאשר בשביל הטעם.

תגיע בין 17:00 ל-17:30, זו העצה הכי חשובה שאני יכול לתת לך לגבי Naka. בדוכני האוכל הסחורה הכי טרייה, אוטובוסי התיירים עדיין לא הגיעו, ואפשר באמת להסתובב במעברים. אני עשיתי קודם את סיבוב האוכל ורק אחר כך את הקניות. ב-19:00 מתחם האוכל הופך לחומה אנושית שנעה בהילוך איטי.

Phuket Indy Night Market

Phuket Indy Night Market קטן ורגוע יותר מ-Chillva ומ-Naka, ויש בו פחות אפשרויות לאכול, אבל גם פחות אנשים. אם ההמונים בשווקים הגדולים מתישים אותך, זו חלופה שקטה לערב בלי כאב ראש. מצאתי שם מבחר אוכל מצומצם, ומה שיש בהחלט בסדר.

שוק יום ראשון ב-Thalang Road

בערב יום ראשון, Thalang Road שבעיר העתיקה של פוקט נסגר לתנועה והופך לשוק להולכי רגל, מלא בדוכני אוכל וברוכלים. שילבתי את הביקור בו עם טיול בין בתי השכונה בסגנון הסיני-פורטוגזי: הוא קטן יותר מ-Naka או מ-Chillva, ולדעתי הסביבה יפה הרבה יותר. הדוכנים פונים יותר לקהל המקומי מאשר בשווקים הגדולים, ואחרי השיטוט קל להיכנס למסעדה סמוכה בעיר העתיקה לארוחה של ממש.

Go Benz

כשמגיע הרעב הלילי, Go Benz הוא מוסד בפוקט: מסעדת רחוב קטנה שתמיד יש בה תור, וגם אני חיכיתי בתור בשביל הקאו טום האנג שלה (אורז מבושל ללא מרק עם חזיר פריך). לצוואר החזיר על הגריל יש שם קהל מעריצים אדוק, ומבחינתי זה צוואר החזיר על הגריל הכי טוב בכל פוקט. זה מסוג המקומות שמגיעים אליהם אחרי בילוי, ומתיישבים ליד שולחן על המדרכה בחצות.

באיזו שכונה לבחור כדי לאכול טוב?

העיר העתיקה של פוקט טאון, בלי היסוס: שם אכלתי הכי טוב. פוקט טאון היא אחד האזורים הכי טובים ללינה כשמגיעים בשביל האוכל, ובעיר העתיקה שלה מרוכזות רוב המסעדות הטובות ביותר באי. השכונה מלאה במבנים סיניים-פורטוגזיים, שרבים מהם הוסבו למסעדות.

Raya, One Chun ו-Tu Kab Khao

אלה שלושת השמות הגדולים בעיר העתיקה. אכלתי בשלושתם, ושלושתם מצוינים. הם שונים זה מזה יותר באווירה מאשר באיכות. תכנן על 150 עד 300+ THB למנה (כ-4 עד 8 EUR) בכל אחד מהשלושה.

Raya Restaurant היא הוותיקה והמבוססת ביותר. היא שוכנת במבנה סיני-פורטוגזי יפהפה ומפורסמת בקארי הסרטנים שלה, שהזמנתי שם. היא יקרה ורשמית יותר משתי האחרות, ואני ממליץ לך להזמין מקום לארוחת ערב.

One Chun היא האהובה עליי מבין השלוש, בהפרש קטן. התפריט רחב יותר, איכות המנות עקבית והאווירה נינוחה יותר. סימן שמעיד על כך: המקום בדרך כלל מלא במשפחות תאילנדיות לצד התיירים. הזמנתי שם את המו הונג ואת קארי הסרטנים, שתי המנות שכדאי להזמין.

Tu Kab Khao היא הפוטוגנית ביותר מבין השלוש. עיצוב הפנים מוקפד והאווירה יוקרתית יותר, והמטבח נשאר נאמן לדרום תאילנד. זה המקום שבחרתי בשביל סביבה נעימה בלי להתפשר על הטעמים.

Nam Yoi

ארוחת הערב האהובה עליי בפוקט הייתה ב-Nam Yoi, המסעדה שתושבי האי ימליצו לך עליה. היא פחות מלוטשת משלוש הגדולות, התפריט מצומצם יותר, והאוכל שלה הוא מהטובים ביותר באי במטבח של דרום תאילנד: אין כאן בכלל שאלה, ב-Nam Yoi מגישים כמה מהמנות הכי טובות שאכלתי בחיים. המו הונג והגאנג סום יוצאים שם מן הכלל. המקום גם פחות תיירותי, ולא הייתי צריך להזמין מקום.

Lock Tien, Kopitiam by Wilai, Chom Chan ו-Torry's

Lock Tien הוא מזנון של פעם עם כמה דוכנים שמגישים ספרינג רולס טריים, סאטה, אטריות ומנות מקומיות נוספות: טעמתי שם כמה התמחויות מקומיות בזול בארוחה אחת. Kopitiam by Wilai הוא בית קפה-מסעדה לארוחת צהריים עם אוכל מקומי מוקפד. Chom Chan פחות מוצף בתיירים משלוש הגדולות, ואהבתי את הסביבה ואת השירות.

לקינוח, Torry's Ice Cream שוכנת במבנה סיני-פורטוגזי ומציעה טעמים מקומיים, ובהם ״בי קו מוי״ (אורז דביק שחור בחלב קוקוס). זה היה הרבה יותר טוב ממה שציפיתי.

איפה אוכלים פירות ים?

פוקט היא אי, אז פירות הים בה מצוינים, אבל המקום שבו אתה אוכל אותם עושה את כל ההבדל. המסעדות שעל החוף בפאטונג יגבו ממך פי 5 מהמחיר ברוואי על אותו דג. כדי לדעת באיזה חוף לבחור, כתבתי מדריך נפרד.

שוק פירות הים של רוואי

זו חוויית פירות הים המוכרת ביותר בפוקט, והרעיון פשוט. בצד אחד של הרחוב מוכרים מציעים פירות ים ודגים חיים (שרימפס, סרטנים, דגים, קלמארי, לובסטרים): בחרתי את מה שמצא חן בעיניי, התמקחתי על המחיר, ואז חציתי את הרחוב ומסרתי את הקנייה למסעדה שבישלה אותה בשבילי.

דמי הבישול קבועים, כ-100 THB לקילוגרם (כ-2.50 EUR), לא משנה באיזו מסעדה בוחרים. המחיר של פירות הים עצמם לא קבוע: צריך להתמקח.

מבחינתי, Mook Manee היא המסעדה הטובה ביותר לבישול פירות הים שקנית. שאלו אותי שם איך אני רוצה שיכינו כל דבר: על הגריל, באידוי, בטיגון או בקארי. Khun Pha היא עוד אפשרות שאפשר לסמוך עליה. זו אמנם חוויה תיירותית, אבל היא נעימה והתוצאה בהתאם.

הטיפים שלי: אף פעם אל תסכים למחיר הראשון שמציעים על פירות הים הלא מבושלים, ודייק בבחירות שלך. הצבע על השרימפס או הסרטנים המסוימים שאתה רוצה, וודא ששוקלים אותם מולך. המוכרים רגילים להתמקח, וזה חלק מהחוויה.

Kan Eang @ Pier

באזור צ'אלונג, Kan Eang פתוחה כבר יותר מ-50 שנה. אכלתי שם פירות ים לארוחת ערב מול נוף לים, וזו בחירה בטוחה: חומרי הגלם טריים, האווירה אלגנטית ולא מחייבת, ואין חשש שתיפול שם על ארוחה גרועה. המחירים גבוהים, אבל התמורה לכסף הוגנת.

Laem Hin Seafood

בחוף המזרחי, ב-Laem Hin Seafood האווירה שונה לגמרי. לקחתי את סירת הלונגטייל החינמית אל המסעדות הצפות שנקראות « krachang », שם הסרטן מצוין והאווירה רגועה ומקומית יותר מאשר ברוואי. אין צורך להתמקח: אם אתה רוצה פירות ים טריים מאוד בלי טקס המיקוח בשוק, זו החלופה המתאימה.

Mor Mu Dong

בתוך יער המנגרובים, Mor Mu Dong היא מסעדה כפרית שמוכרת בזכות מנות מקומיות לא שגרתיות, כמו דג ממולא וסלטים חריפים. הסביבה היא חצי מהקסם: אכלתי שם מוקף בעצי מנגרוב, ממש בגובה המים. מעט תיירים מגיעים לשם, ושווה לסטות מהמסלול בשבילה.

איפה אוכלים בפאטונג?

פאטונג היא המקום באי שבו היה לי הכי קשה למצוא אוכל תאילנדי אמיתי. לאורך הכביש שעל החוף ובאזור Bangla Road יש שורות של מסעדות שמגישות את אותו פאד תאי במחיר מופרז ותפריטים שמשלבים אוכל תאילנדי ומערבי. ובכל זאת יש יוצאים מן הכלל.

Kaab Gluay היא אחת המסעדות הבודדות בפאטונג שבהן עדיין אוכלים אוכל תאילנדי אמיתי במחירים סבירים. ב-Briley Chicken Rice אכלתי קאו מאן גאי טוב (עוף ואורז בסגנון האינאן), ארוחה פשוטה וזולה. P.S. Restaurant, בקצה Bangla Road, היא אפשרות סבירה לאוכל תאילנדי אחרי בילוי בערב.

שוק המזון הטרי מול מרכז הקניות Jungceylon מציע אוכל מקומי לקחת, אבל צריך להגיע לפני הצהריים. אחרי 12:00, המנות הטובות ביותר כבר נגמרות.

כלל האצבע בפאטונג: התרחק מהחוף. המשך לאורך Nanai Road וחפש את המסעדות המשפחתיות הקטנות. ככל שאתה מתקדם לפנים האי, המחירים יורדים והאוכל משתפר.

השיטה שלי לזהות מקום טוב, בכל מקום בפוקט: תאורת ניאון, כיסאות פלסטיק, מעמד ישן לרטבים ולתבלינים על השולחן, ובלי תפריט באנגלית או עם תפריט קצר מאוד. אם המקום מציע גם פיצה וגם פאד תאי באותו תפריט מצופה פלסטיק, המשך הלאה. עוד סימן: אם שליחי Grab או FoodPanda מחכים בחוץ, המקום פופולרי בקרב המקומיים.

איך אוכלים צמחוני בפוקט?

לאכול צמחוני בפוקט דורש קצת מאמץ. רוטב דגים נכנס כמעט לכל דבר במטבח התאילנדי, וקשה להקפיד על תזונה טבעונית מחוץ למסעדות הייעודיות.

חפש את הסמל « Jae »: דגל צהוב עם סימן תאילנדי אדום שדומה למספר 17. הוא מסמן דוכני אוכל טבעוני בודהיסטי.

Ruamjai Vegan, ברחוב Ranong Road בעיר העתיקה, היא מסעדת בופה פשוטה שמגישה אוכל טבעוני זול בסגנון מקומי לחלוטין. המסעדות ההודיות בפאטונג ובעיר העתיקה הן אפשרות אמינה לצמחונים, כי באי יש קהילה הודית מבוססת.

בשווקי הלילה אפשר לאכול טוב עם שייקים של פירות, פירות חתוכים, תירס על הגריל, רוטי בננה ופאד תאי (בקש « mai sai nam pla » כדי שלא יוסיפו רוטב דגים). במסעדה, הביטוי « gin jae », שאומר שאתה אוכל צמחוני, עובד טוב יותר מלפרט בנפרד את כל המרכיבים שצריך להימנע מהם.

אם תגיע בספטמבר או באוקטובר, אולי תיפול על הפסטיבל הצמחוני, מסורת בפוקט שקשורה לקהילה הסינית באי. במשך כ-9 ימים, חלק גדול מהעיר העתיקה הופך לשוק ענק של אוכל רחוב צמחוני, ומסעדות רגילות רבות מציעות תפריטים צמחוניים מיוחדים.

איפה אפשר להשתתף בסדנת בישול?

אם אתה רוצה ללמוד להכין את המנות האלה בעצמך, סדנאות הבישול הן מהפעילויות הכי טובות בפוקט. כמה מפעילים באזור העיר העתיקה מציעים סדנאות של חצי יום. הסדנה שלי התחילה בביקור בשוק המקומי, שבו קניתי בעצמי את חומרי הגלם שלי, לפני שחזרתי למטבח כדי להתחיל לעבוד.

בדרך כלל אתה בוחר כמה מנות מתוך מבחר, ובסדנאות לומדים להכין מנות אופייניות לדרום תאילנד כמו קארי מסמאן וטום קה גאי. זו דרך טובה להעביר בוקר, במיוחד כשמזג האוויר לא מתאים לחוף, ואתה יוצא עם מתכונים שתוכל להכין בבית. אני מבשל את שניהם בבית: המתכון שלי לטום קה גאי נמצא כאן, לצד המתכון למסמאן.

כמה זה עולה?

אפשר לאכול מצוין בפוקט במעט מאוד כסף, בתנאי שיודעים לאן ללכת. בשביל התקציב המפורט לטיול שלך, קרא את המדריך המעשי שלי.

כשהייתי שם, אוכל הרחוב עלה 60 עד 80 THB למנה (1.50 עד 2 EUR). המסעדות המקומיות עם כיסאות פלסטיק ובלי מיזוג גובות 100 עד 150 THB (2.50 עד 4 EUR). אפילו המסעדות המוכרות בעיר העתיקה כמו One Chun נעות סביב 150 עד 300 THB למנה (4 עד 8 EUR), וזה עדיין זול מאוד בכל קנה מידה אירופי.

לאירוע מיוחד, יש בפוקט גם מסעדות גורמה שהן הרבה מעבר למסעדות המלון הרגילות. Blue Elephant היא האפשרות התאילנדית היוקרתית, במבנה מהתקופה הקולוניאלית, וקארי הסרטנים שאכלתי שם היה יקר אבל מצוין. Toh-Daeng ב-Baan Ar-Jor זכתה בהוקרה ממישלן ומגישה גרסאות מעודנות של מתכונים מסורתיים מפוקט בבית היסטורי.

Tu Kab Khao, שהזכרתי קודם, מחברת בין מטבח עילי למטבח של דרום תאילנד. Savoey Seafood היא אפשרות טובה לסרטנים וללובסטר באווירה מוקפדת, במחירים סבירים לרמת האיכות הזאת. לארוחת גורמה, צפה למחיר של 500+ THB למנה (כ-13 EUR ומעלה), ומומלץ מאוד להזמין מקום בכל המסעדות האלה.

באזור של Super Cheap Market אפשר למצוא שקיות קארי מוכנות לקחת במחירים זעומים. זה המקום שבו המקומיים עושים קניות, ושום דבר בו לא מיועד לתיירים. אם אין לך בעיה להצביע באצבע ולקוות לטוב, האוכל מצוין וזול.

האסטרטגיה הכי חסכונית שלי: לנשנש בשוקי הלילה (צפה להוציא 100 עד 200 THB על כמה מנות קטנות, כלומר 2.50 עד 5 EUR), ואז לאכול את הארוחה העיקרית במסעדה מקומית. הימנע מכל מסעדה שנמצאת ממש על החוף או באזור התיירותי של פאטונג. אותה מנה שעולה 80 THB בדוכן רחוב בעיר פוקט עולה 250 עד 400 THB במסעדה על החוף, והגרסה שעל החוף בדרך כלל פחות טובה.

ככל שאתה מתרחק מחופי החוף המערבי אל פנים האי, האוכל זול יותר. בעיר פוקט, בצ'אלונג ובקאטו יש אוכל איכותי במחירים נמוכים. לא שכרתי רכב או קטנוע כדי להגיע לאזורים האלה: נסיעה במונית Grab מפאטונג לעיר העתיקה של פוקט אורכת כ-25 דקות ועולה בסביבות 300 עד 400 THB (8 עד 10 EUR).

העצה האחרונה שלי: תאכל איפה שהמקומיים אוכלים, כלומר בעיר העתיקה של פוקט. אם תגיע לשם אפילו רק לארוחת ערב, תאכל טוב יותר מאשר במשך שבוע שלם במסעדות שעל החוף.

המדריכים האחרים שלי לפוקט

כדי לתכנן את שאר השהות, כתבתי על מה לעשות בפוקט, החופים היפים ביותר בפוקט, איפה לישון בפוקט ותכנון טיול לפוקט, עם מידע על התקציב, הוויזה והעונה. ליעדים אחרים, תוכל להמשיך עם המדריכים שלי על איפה לאכול בבנגקוק, בירת אוכל הרחוב העולמית, על איפה לאכול בהאנוי, מפו ועד בון צ'ה, ועל איפה לאכול בבאלי והמנות המקומיות שלה. מידע על התניידות באי ותכנון הימים נמצא במדריך המלא שלי לפוקט.