פוקט הוא האי שהכי מפלג דעות בתאילנד: שבוע בפאטונג היה משכנע אותי שזה מקום יקר להחריד וצפוף, אבל בקאטה, בעיר העתיקה ביום ראשון בערב ומול צלחת הוקיין מי בדוכן ליד מגדל השעון, גיליתי אי אחר לגמרי. זה האי הגדול במדינה, עם בתי החולים הטובים ביותר ומספר הטיסות הבינלאומיות הגדול ביותר, אבל גם עם הטוק-טוקים היקרים ביותר בתאילנד, הונאות של ממש ואזור בילויים שלפעמים מזכיר פארק שעשועים שיצא משליטה.
הנה מה ששווה את הזמן שלך, עם קישור למדריך המפורט שלי לכל נושא.
- באיזו שכונה לבחור לביקור בפוקט?
- באילו חופים לבחור?
- מה לאכול בפוקט?
- מה לעשות בפוקט?
- מה לעשות בסביבה?
- איזה מסלול מתאים לשבוע?
- מתי לנסוע וכמה זה עולה?
- איך להגיע ולהתנייד?
- זה בטוח?
- המדריכים הנוספים שלי לפוקט
באיזו שכונה לבחור לביקור בפוקט?
אם תאהב או תשנא את פוקט, זה תלוי כמעט לחלוטין במקום שבו תישן ובמה שתעשה במהלך היום: מי שמתלוננים על האי כמעט תמיד נשארו באותו מקום בלי לצאת ממנו. תתייחס לאי כולו כמגרש משחקים במקום להשתקע בריזורט אחד: צא מהשכונה שלך, תאכל איפה שהמקומיים אוכלים, ותבין למה מיליוני אנשים חוזרים לכאן שנה אחרי שנה.
כשיש לי שבוע, האסטרטגיה שלי היא לחלק את השהות בין העיר העתיקה, בשביל האוכל והתרבות, לבין אזור חוף כמו קאטה או נאי הארן. המחירים וסגנון הטיול שמתאים לכל שכונה מופיעים במדריך שלי לבחירת מקום לינה בפוקט, שכונה אחר שכונה.
פאטונג
רועשת, כאוטית ועמוסה בברים, במועדוני לילה וביחצנים שמנסים למשוך לקוחות: בפאטונג נמצא רחוב באנגלה, אזור ברי הגו-גו, ושם נולדים רוב הסיפורים בנוסח ״שנאתי את פוקט״. אם אתה מחפש חיי לילה, פאטונג מספקת את הסחורה; אחרת, תישן במקום אחר.
היתרונות שלה: הריכוז הגבוה ביותר של אכסניות, כך שזה המקום שבו הכי קל להכיר מטיילים אחרים שמטיילים לבד, והתחבורה הזמינה ביותר, עם טוק-טוקים ונהגי Grab בכל שעה. היא יכולה לשמש בסיס נוח אם תצא ממנה בכל בוקר ותחזור רק בערב, ותסתדר עם הרעש.
קאטה וקארון
בעיניי, זה האיזון הנכון: חופים יפים, הרבה מסעדות, רחובות שנעים להסתובב בהם ברגל ואווירה משפחתית. קאטה היא השכונה שאני ממליץ עליה לשהות ראשונה, שקטה יותר מפאטונג אבל תוססת מספיק כדי לא להרגיש מבודד, וחוף קארון ארוך ורחב יותר, עם יותר מרחב. בשניהם מצאתי מינימרקטים, בתי מרקחת וכספומטים במרחק הליכה מהחוף, וזה חשוב כשנשרפים בשמש וצריכים אלוורה ב-21:00.
העיר העתיקה (פוקט טאון)
בעיר העתיקה אין שום חוף, וזו השכונה עם הכי הרבה אופי באי: בתי חנויות סינו-פורטוגזיים, בתי קפה עצמאיים ושוק הלילה של יום ראשון (בהמשך). תבלה שם לפחות לילה או שניים לפני שתעבור לאזור חוף למחצית השנייה של השהות.
ראוואי ונאי הארן
זה האזור של התושבים הזרים. חוף נאי הארן הוא החוף האהוב על התושבים, וגם עליי. בראוואי יש בתי קפה טובים, אווירה ״אותנטית״ יותר מאשר באזורים התיירותיים ושוק פירות ים שבו קניתי דג בדוכן ואז שילמתי למסעדה הסמוכה כדי שתבשל אותו.
אם אתה נשאר יותר משבוע, זה האזור בשבילך. חוף ראוואי לא אידיאלי לרחצה (המים רדודים ועמוסים בסירות ארוכות זנב), אבל נאי הארן נמצא במרחק כמה דקות בקטנוע, וכף פרומתפ, לצפייה בשקיעות, ממש מעבר לפינה.
קמאלה
קמאלה רגועה ומעט יוקרתית, ומושכת משפחות וזוגות שמחפשים ערבים שקטים וחוף יפה, נקי ולא עמוס באמצע השבוע, בלי הקרקס של פאטונג. כמה מועדוני חוף שיקיים, כמו Cafe Del Mar, מעניקים לה אופי מעודן יותר מזה של החופים הפראיים יותר בדרום.
באנג טאו והצפון
באנג טאו היא רצועת הריזורטים: מתחמי מלונות גדולים, גנים מטופחים להפליא ומחירים גבוהים יותר. הרגשתי שם יותר בתוך בועת נופש מאשר באי תאילנדי, יתרון או חיסרון בהתאם לציפיות שלך. צפונה יותר, מאי קאו ונאי יאנג, בפארק הלאומי סירינאט, הם חופים ארוכים ושוממים, שלאורכם אורנים במקום מלונות, ומתאימים לך אם אתה מחפש שקט והמרחק מהמסעדות לא מפריע לך.
באילו חופים לבחור?
בפוקט יש יותר מ-30 חופים לאורך החוף המערבי, מחופים עמוסים בכיסאות נוח ובאופנועי ים ועד מפרצונים סלעיים שבהם אולי תהיה לבד כל אחר הצהריים. אם תדע מה מציע כל חוף, לא תבזבז יום במקום הלא נכון, ובדירוג שלי ל-15 החופים היפים ביותר בפוקט תמצא תמונות והוראות הגעה.
לביקור ראשון, אני ממליץ לך על חוף קאטה: מגוון טוב של מסעדות, גלים מתונים לגלישת בוגי ומספיק מקום כדי לא להרגיש צפוף. נאי הארן, בדרום האי, הוא בעיניי החוף היפה ביותר באי, וכך גם בעיני המקומיים והתושבים הוותיקים: מים צלולים כבדולח, בלי אופנועי ים, וגבעות שמעניקות לו אווירה אינטימית ושמורה.
קשה יותר להגיע לחוף פרידום (צריך סירה ארוכת זנב או הליכה במסלול תלול), והבידוד שלו הוא כל הקסם. חוף יאנוי, ממש מתחת לתצפית טחנת הרוח, קטן ומושלם לאחר צהריים עצל. בצפון, חוף מאי קאו היה כמעט כולו לרשותי, לאורך קילומטרים, עם מטוסים משדה התעופה הסמוך ממש מעל הראש שלי: מעצבן או משעשע, תלוי בסבלנות שלך.
לאו סאנה, ליד נאי הארן, יש קו חוף סלעי שמרחיק את ההמונים, ויחד עם הסלעים סביב נאי הארן, זו האפשרות המועדפת עליי לשנורקלינג קרוב לחוף (השנורקלינג הטוב ביותר והמים הצלולים ביותר באזור נמצאים באיי סימילאן). חוף בננה, ליד שדה התעופה, דורש קצת מאמץ כדי למצוא אותו ולכן נשאר שקט, ואו יון, בחצי האי פאנווה, כמעט לא מושך תיירים. חוף לאם קה, בדרום, הוא עוד אפשרות שקטה, אבל הגישה אליו עלולה להיות מסובכת בגלל סכסוכים על קרקעות פרטיות ליד הכניסה.
החופים של פוקט פונים מערבה: שקיעות יפות, אבל חשיפה מלאה למונסון של ים אנדמן ממאי עד אוקטובר, עם זרמי סחף מסוכנים ודגלים אדומים בחלק מהחופים. בחופים המרכזיים (קאטה, קארון, פאטונג) יש מצילים, אבל לא בחופים הקטנים או המרוחקים יותר.
מה לאכול בפוקט?
רוב התיירים מגיעים לפוקט ומזמינים פאד תאי. זה מכובד (אני מכין אותו בעצמי, המתכון שלי לפאד תאי נמצא באתר), אבל לאי יש מטבח משלו, ששונה מאוד מזה של בנגקוק או של צ'יאנג מאי. המהגרים הסינים בני ההוקיין שהתיישבו כאן לפני דורות עיצבו אותו, ויש בו יותר בשר חזיר, אטריות ותבשילים בבישול ארוך מאשר במטבח התאילנדי הקלאסי.
המטבח של דרום תאילנד גם חריף הרבה יותר ממה שאתה כנראה רגיל אליו: אם מלצר שואל אם תרצה חריף, תענה "קצת", אלא אם אתה יודע למה אתה נכנס.
Hokkien Mee היא מנת האטריות המזוהה עם פוקט: אטריות חיטה עבות שמוקפצות בציר עם רוטב סויה כהה. אני אכלתי אותה ב-Mee Ton Poe, הכתובת המוכרת ליד מגדל השעון בעיר העתיקה. מבחוץ המקום לא נראה מרשים, וזה בדרך כלל סימן טוב.
Moo Hong הוא בשר חזיר שמתבשל לאט ברוטב סויה, פלפל ושום עד שהוא מתפרק. One Chun ו-Raya, שניהם בעיר העתיקה, הם שתי הכתובות שלי למנה הזאת. אלה שני מוסדות תאומים עם תפריט כמעט זהה, ואני הזמנתי אותה ב-One Chun.
Kanom Jeen, אטריות אורז שמוגשות עם קארי וירקות טריים, אוכלים בארוחת הבוקר ובארוחת הצהריים. ראיתי אותן בכל מקום, מדוכני רחוב ועד מסעדות של ממש: המקומיים אוכלים אותן מדי יום, ותיירים עוברים לידן לעיתים קרובות בלי לדעת מה הם מפספסים. גם קארי תאילנדי אני מכין בבית, המתכון שלי לקארי ירוק נמצא כאן.
Mook Manee, בראוואי, פועלת בשיטת "תבחר, נכין לך": בחרתי את פירות הים שלי בדוכן בשוק הסמוך, הבאתי אותם למסעדה, והכינו לי אותם תמורת תוספת קטנה מעבר למחיר ששילמתי בשוק. כך המקומיים אוכלים פירות ים, בעוד שמסעדת פירות ים על החוף תגבה ממך פי שלושה עד ארבעה על איכות נמוכה יותר. גם פירות ים בסגנון תאילנדי אני מכין: המתכון שלי לטום יאם טלאי נמצא באתר.
כדי לאכול טוב בלי להתרושש, Lock Tien Food Court בעיר העתיקה זול ומציע מבחר מתחלף של דוכנים, וב-Go Benz עמדתי בתור ל-Khao Tom Haeng (דייסת אורז יבשה). Tu Kab Khao, גם היא בעיר העתיקה, מגישה קארי סרטן במבנה קולוניאלי במחירים סבירים. Mor Mu Dong, מסעדה ליד המנגרובים שקשה למצוא, מגישה כמה מהמנות החריפות ביותר באי, ובהן דג ממולא מפורסם.
כלל הזהב שלי לאכילה בזול: להתרחק מהחוף. ב-Patak Road בקארון, ככל שעליתי, המסעדות נעשו מקומיות יותר, ומחירי הארוחות ירדו מ-300-400 באט (כ-8-10 €) ל-100-200 באט (3-5 €) בתוך כמה רחובות. תימנע ממסעדות פירות ים עם תצוגות דגים על קרח ומשדלים שמושכים לך בשרוול: אלה כמעט תמיד מלכודות תיירים.
מבחר המסעדות של Michelin Bib Gourmand בפוקט מוצלח במיוחד, וזה נדיר אצל Michelin בדרום-מזרח אסיה: רוב המקומות המומלצים הם מסעדות מקומיות אמיתיות עם ארוחות בפחות מ-200 באט. Chillva Market הוא שוק הלילה של המקומיים, פחות מלוטש מהשווקים שמיועדים לתיירים, ומצאתי בו אוכל טוב יותר וזול יותר. הכתובות שלי, מסעדה אחר מסעדה, עם טווחי המחירים, נמצאות במדריך שלי למקומות הכי טובים לאכול בהם בפוקט.
מה לעשות בפוקט?
בפוקט יש מספיק פעילויות כדי למלא שבועיים בלי לחזור על שום דבר, אבל חלקן מלכודות תיירים בתחפושת שקופה. הנה אלה ששוות את הזמן שלך; המדריך שלי מה לעשות בפוקט מוסיף טיפים להזמנות, המלצות לתיירות אתית ותכנון יום אחר יום.
הבודהה הגדול ווואט צ'אלונג
הבודהה הגדול, פסל שיש לבן בגובה 45 מטר שמבחינה רשמית עדיין נמצא בבנייה (כבר שנים), ניצב בראש גבעה שאפשר לראות מרוב החוף המערבי. מהפסגה נשקף לי נוף פנורמי רחב של מפרץ צ'אלונג והגבעות שסביבו. תגיע בלבוש צנוע כדי להיכנס למקדש: בכניסה משאילים סרונגים למי שמגיע בבגדי חוף.
ואט צ'אלונג, המקדש החשוב ביותר בפוקט, נמצא במרחק כמה דקות נסיעה במורד הגבעה, וטבעי לשלב את שניהם בחצי יום.
העיר העתיקה ו-Thalang Road
העיר העתיקה שווה לפחות אחר צהריים שלם בזכות האדריכלות הסינית-פורטוגזית ותרבות בתי הקפה שלה, ובאזור Thalang Road מרוכזים בתי החנויות היפים ביותר, הגלריות הקטנות ובתי הקפה העצמאיים. בימי ראשון מתקיים שוק Walking Street (Lard Yai), שבעיניי הוא פעילות הערב הטובה ביותר באי, בסביבות 16:00 עד 22:00 לאורך Thalang Road: דוכני אוכל, מוכרים מקומיים, מוזיקה חיה וקהל שהוא יותר תאילנדי מזר. הגעתי מוקדם כדי ליהנות מהמבחר הכי טוב, כי כבר ב-20:00 הסחורה בדוכנים הפופולריים ביותר מתחילה להיגמר.
Phuket Elephant Sanctuary ו-Gibbon Rehabilitation Project
Gibbon Rehabilitation Project, בצפון, הוא ארגון אמין ללא מטרות רווח לשימור הטבע, שמשקם גיבונים שניצלו מתעשיית התיירות. זו אחת האטרקציות הבודדות באי שקשורות לבעלי חיים וראויות לתמיכה שלך. Phuket Elephant Sanctuary (PES), בפאקלוק, הוא בעיניי המודל לחוויה אתית עם פילים: תצפית בלבד, בלי רכיבה על פילים, בלי רחצה ובלי צילומים בבוץ. מ-Tiger Kingdom תימנע לחלוטין.
סאמט נאנגשה, בלאק רוק וכף פרומתפ
נקודת התצפית סאמט נאנגשה נמצאת למעשה מעבר לגשר, במחוז פאנג נגה, אבל נשקף ממנה הנוף היפה ביותר באזור: תגיע בזריחה. על האי, נקודת התצפית בלאק רוק דורשת טיפוס קצר, אבל השקפתי ממנה על הקצה הדרומי כמעט בלי אף אחד מסביב, בעוד שכף פרומתפ, שנמצא במרחק כמה דקות, עמוס באנשים.
Hanuman World, מזח באנג רונג ו-Soi Taied
Hanuman World מציע מסלול אומגות בין צמרות העצים אם אתה צריך הפסקה מהחוף. שטתי בקיאק בין המנגרובים במזח באנג רונג, בחוף המזרחי, פעילות שקטה שבהחלט שווה להקדיש לה בוקר. Soi Taied (Fitness Street), בצ'אלונג, מלא באולמות מואי תאי והפך ליעד בפני עצמו למי שרוצה להתאמן בזמן הטיול.
Bangla Road ומועדוני החוף
חיי הלילה של פוקט מרוכזים בפאטונג, לאורך Bangla Road, ששווה לבקר בו לפחות פעם אחת, ולו בשביל המופע: אורות ניאון, רעש ומשדלים שתופסים לך בשרוול. קניתי בירה ב-7-Eleven וקודם הלכתי לאורך הרחוב כדי להתרשם לפני שהתיישבתי באיזה מקום. New York Bar, ב-Bangla Road, מציע מוזיקה חיה ואווירה רגועה יותר מבברי הגו-גו, ול-Illuzion, מועדון הלילה הגדול ביותר בפאטונג, יש סאונד ותאורה מקצועיים שלא נופלים מאלה של מועדון אירופי.
מחוץ לפאטונג, Catch Beach Club בבאנג טאו ו-Cafe Del Mar בקמאלה מארחים דיג'ייז בינלאומיים לקהל מבוגר ואמיד יותר: אלה מקומות שמתחילים ביום וממשיכים אל תוך הערב, עם בריכה, קוקטיילים ומוזיקה שהולכת ומתגברת ככל שהשמש שוקעת. בעיר העתיקה האווירה היא יותר של בתי קפה וברי יין, והכול נסגר מוקדם ביחס לפאטונג, וזה בדיוק הקסם של השכונה.
מה לעשות בסביבה?
מבחינתי, פוקט היא בסיס לטיולים יותר מאשר יעד בפני עצמו: קישורי הטיסות הטובים ביותר בדרום תאילנד, בתי חולים טובים, אינטרנט אמין, מקומות לינה בכל רמת מחיר ומגוון של אוכל וחופים שאין שני לו בחוף אנדמן. השתמשתי בה כנקודת מוצא לטיולי יום או לגיחות עם לינה של לילה.
אם פוקט נראית לך מפותחת מדי, תוכל לנחות בה ולהמשיך לקו לנטה (שקטה ושמורה) או לקראבי (נופי טבע מרשימים יותר, עם צוקי הגיר שאין בפוקט). לטיול ראשון בדרום תאילנד, קשה להתחרות בנוחות שלה: שנורקלינג באיי סימילאן בבוקר, הוקיין מי בעיר העתיקה בצהריים ושקיעה בחוף שקט בדרום בערב.
מפרץ פאנג נגה
במפרץ פאנג נגה תמצא את נוף צוקי הגיר הקארסטיים שראית בתמונות (ובסרט של ג'יימס בונד), ואפשר להגיע אליו בטיול יום בלי להיפרד לגמרי מפוקט. גיליתי אותו בקאנו ימי, הדרך הטובה ביותר לראות אותו: טיולי היום יוצאים בסביבות 8:00 וחוזרים לקראת סוף אחר הצהריים. חתרתי דרך מערות ימיות, עברתי ליד אי ג'יימס בונד ושטתי בתוך ההונגים שתקרתם קרסה, לגונות נסתרות הפתוחות לשמיים.
שמור את הטיול הזה ליום מעונן: לשנורקלינג צריך שמש כדי לראות היטב מתחת למים, ואילו המפרץ מרהיב בכל תאורה. אם טיולי יום בסירות מהירות מתישים אותך, שקול שיט בקטמרן לחצי יום, כי 8 שעות של רעידות מנוע בלתי פוסקות שוחקות יותר ממה שנדמה. אכול משהו קל בערב: לא תהיה לך אנרגיה לארוחה ארוכה במסעדה.
איי סימילאן
באיי סימילאן המים הצלולים ביותר באזור, הרבה יותר מכל מה שתמצא מול חופי פוקט. הם פתוחים רק מנובמבר עד מאי בערך, במרחק של כ-90 דקות בסירה מהירה מקאו לאק (מצפון לפוקט). אם שנורקלינג או צלילה נמצאים בראש סדר העדיפויות שלך ואתה מגיע בעונה, שים את הטיול הזה בראש הרשימה.
קו פי פי, קו לנטה וקו יאו יאי
איי פי פי הם יעד טיול היום הפופולרי ביותר מפוקט, וגם העמוס ביותר: אם אתה נוסע לשם, שכור סירת לונגטייל פרטית מרוואי או ממזח צ'אלונג במקום להצטרף לקבוצה בסירה מהירה. עדיף אפילו לקחת מעבורת ולהישאר ללילה, בקו פי פי, שמתאים יותר למסיבות ולהיכרות עם אנשים, עם ברים תוססים בהוסטלים וקהל צעיר יחסית, או בקו לנטה, השקט והאותנטי, עם חופים ארוכים וכמעט בלי חיי לילה. 600 התיירים שהגיעו בסירות מהירות ב-10:00 כבר עזבו ב-16:00, והחוף כולו שלך.
אפשר גם לוותר על פי פי לטובת קו יאו יאי, אי שקט במפרץ פאנג נגה במרחק 30 דקות שיט מפוקט, כמעט ללא תשתיות תיירותיות, כמעט בלי דבר מלבד כמה אתרי נופש וחופים שוממים: מבחינתי, הסוד השמור ביותר באזור. קח מעט ציוד ללילה הזה והשאר את המטען העיקרי במלון שלך בפוקט.
איזה מסלול מתאים לשבוע?
7 ימים הם פרק זמן טוב לפוקט אם אתה משתמש באי כבסיס ומגוון את הפעילויות, ויותר מדי אם אתה מתכנן להישאר ליד אותה בריכה כל השבוע. הנה המתווה שאני ממליץ לך עליו.
ימים 1 ו-2: התמקם בעיר העתיקה או בקאטה. אם אתה נוחת בבוקר, שוטט אחר הצהריים בעיר העתיקה, אכול ב-One Chun או ב-Lock Tien Food Court והכר את הסביבה, כי הג'ט לג יעיר אותך מוקדם מספיק כדי ליהנות מהרחובות השקטים לפני החום. ביום השני, שלב את הבודהה הגדול ואת ואט צ'אלונג בבוקר (כ-10 דקות נסיעה זה מזה), ואז את חוף נאי הארן אחר הצהריים. אם אחד מהימים האלה יוצא ביום ראשון, הקדש את הערב לשוק Walking Street.
ימים 3 ו-4, לילה בקו פי פי, בקו לנטה או בקו יאו יאי, ויום 5, מפרץ פאנג נגה בקאנו ימי. יום 6, Phuket Elephant Sanctuary בבוקר, ואז תצפית סאמט נאנגשי אם לא ביקרת בה בזריחה מוקדם יותר בטיול, או קיאקים במנגרובים במזח באנג רונג. אפשרות נוספת ליום הזה היא נהג פרטי לסיבוב בין מקדשים ותצפיות: לקבוצה, יום שלם איתו עולה פחות מ-4 נסיעות Grab נפרדות.
יום 7, חוף שקט במקום חוף תיירותי גדול: חוף פרידום אם אתה רוצה להגיע אליו אחרי מסלול הליכה, יאנוי למשהו פשוט ואינטימי, או או סאנה לשנורקלינג, מפרצון שבו באמת שומעים את רחש המים.
אל תנסה לסגור הכול מראש: הזמן את הטיולים יום או 2 ימים לפני, כדי לבדוק את מזג האוויר ולהזיז תוכניות במקרה של גשם. טיולי היום מתישים פיזית, אז אל תתכנן 2 ברצף, ואל תקבע ארוחת ערב גדולה אחרי יום טיול מלא: הייתי שרוף מהשמש וכבר חצי ישן ב-19:00.
מתי לנסוע וכמה זה עולה?
פוקט נמצאת על חוף אנדמן, עם עונה גשומה ממאי עד אוקטובר בערך. החודשים היבשים והעמוסים ביותר הם מנובמבר עד אפריל, כשדצמבר וינואר הם שיא העונה (המחירים הגבוהים ביותר והצפיפות הגדולה ביותר), ומרץ ואפריל חמים אבל פחות עמוסים.
העונה הגשומה לא אומרת גשם בלתי פוסק, ותחזיות מזג האוויר באזורים טרופיים ידועות בחוסר האמינות שלהן: האפליקציה שלך יכולה להציג סמלי גשם בכל יום במשך שבוע, ובפועל אולי יהיה רק ממטר של 20 דקות אחר הצהריים ובוקר בהיר. אל תבטל טיול בגלל תחזית.
לעומת זאת, הים סוער יותר בזמן המונסון, בחלק מהחופים יש זרמי סחף חזקים, ואיי סימילאן נסגרים לחלוטין ממאי עד אוקטובר. היתרון של העונה הרטובה: פוקט היא אי גדול עם קניונים, בתי קולנוע ופעילויות במקומות סגורים, ולכן היא מסתדרת עם הגשם טוב יותר מרוב היעדים בתאילנד, בעוד שביעדים קטנים יותר כמו קראבי הפעילות כמעט נעצרת כשיורד גשם.
בעונה החלשה המחירים גם יורדים ב-30 עד 50 % והאי הרבה פחות עמוס: חדר במלון שעולה 3 000 באט (כ-80 €) בינואר יכול לעלות לך 1 200 באט (כ-30 €) ביולי. פברואר הוא לעיתים קרובות הפשרה האידיאלית (מזג אוויר יבש, מים חמים, קצת פחות תיירים מאשר בשיא של דצמבר-ינואר). אם התאריכים שלך גמישים, כוון לסוף נובמבר עד פברואר לאיזון הטוב ביותר בין מזג האוויר למחיר, תקופה שבה אפשר למצוא גם מחירים טובים לטיסות ישירות או עם עצירת ביניים מצרפת לפוקט.
מבחינת תקציב, פוקט יקרה יותר מרוב תאילנד, אבל עדיין משתלמת בהשוואה למחירים באירופה. אם אתה מטייל לבד, ארוחת אוכל רחוב עולה 100 עד 200 באט (2,50-5 €), מנה במסעדה עם מפות ותפריטים באנגלית ליד החוף עולה 300 עד 500 באט (8-13 €), ואם אתה אוכל בעיקר ברחוב, אפשר להסתדר בתקציב מצומצם של 700-800 באט ליום (18-20 €) לאוכל בלבד.
הוצאות התחבורה מצטברות מהר: אם אתה תלוי בטוק-טוקים, תכנן עוד 500 עד 1 000 באט ליום (13-25 €). השכרת קטנוע עולה 200 עד 350 באט ליום (5-9 €) ומשתלמת כבר מהנסיעה השנייה, ו-Grab ו-Bolt נמצאות באמצע מבחינת מחיר.
מחירי הלינה נעים בין 300-500 באט (8-13 €) למיטה בחדר משותף בהוסטל לבין 1 500-3 000 באט (40-80 €) למלון סביר ברמת ביניים, עם תוספת של 30 עד 50 % בשיא העונה (דצמבר-ינואר). טיולי יום שמזמינים במקום עולים 1 000 עד 2 500 באט (25-65 €) לפי היעד, ולעיתים קרובות המחיר כפול ב-Viator או באתרי ביקורות טיולים: הזמן דרך סוכנויות ברחוב או בקבלה של המלון שלך יום או 2 ימים מראש.
״Super Cheap״, רשת מכולות מקומית, מוכרת מים, חטיפים ומוצרי בסיס במחירים שלא מיועדים לתיירים. סניפי 7-Eleven נמצאים בכל מקום, ומצאתי בהם כריכים קלויים טובים באופן מפתיע, קפה קר וארוחות זולות, פתרון נוח כשלא מתחשק לך לשבת במסעדה.
איך מגיעים ואיך מתניידים?
התחבורה היא כאב הראש הגדול ביותר בפוקט והנושא שמתלוננים עליו הכי הרבה: האי גדול (אי אפשר ללכת ברגל מחוף לחוף) והתחבורה הציבורית כמעט לא קיימת.
עם הנחיתה, דלפק המוניות הרשמי בנמל התעופה של פוקט מציע תעריפים קבועים: צפה לשלם 800 עד 1 000 באט (כ-20-25 €) כדי להגיע לקאטה או לפאטונג. השירות אמין, ושמחתי שלא הייתי צריך להתמקח אחרי טיסה ארוכה.
Grab, Bolt ו-InDrive פועלות כולן בפוקט, 24 שעות ביממה, ו-Bolt בדרך כלל הכי זולה. גם אם אתה לא מתכנן להשתמש בהן, התקן אחת מהן כדי לבדוק את המחיר לפני שאתה מתמקח עם נהג טוק-טוק: מחיר שמופיע בטלפון שלך הוא הקלף הכי חזק שלך במשא ומתן.
הטוק-טוקים בפוקט גובים מהתעריפים הגבוהים ביותר בתאילנד: נסיעה קצרה שהייתה עולה 50-80 באט בבנגקוק תעלה לך כאן 400-800 באט. תמיד סכם על המחיר לפני שאתה עולה.
Phuket Smart Bus, אוטובוס ציבורי, נוסע לאורך החוף המערבי בין החופים המרכזיים בתעריף קבוע של 100 באט. הוא שימושי אבל מוגבל במסלול ובתדירות, ונוח לנסיעות בין קאטה, קארון, פאטונג ונמל התעופה בתקציב נמוך.
השכרת קטנוע פותחת בפניך את כל האי, ואהבתי מאוד את החופש הזה, אבל הסיכונים אמיתיים: הכבישים בפוקט מלאים בעליות וירידות, יש עליהם חול, והנהגים בלתי צפויים. בדיקות משטרה נפוצות, ובלי רישיון נהיגה בינלאומי עם היתר לרכיבה על אופנוע, הקנס הוא 500 עד 1 000 באט. רוב ביטוחי הנסיעות לא מכסים תאונות אופנוע אם אין לך את הרישיון המתאים.
אל תלמד לרכוב על קטנוע בפעם הראשונה כאן, ולעולם אל תשאיר את הדרכון המקורי שלך כפיקדון: הצע במקום זאת פיקדון במזומן או צילום. פירוט מחירי התחבורה, טיפים להימנעות מהונאות, מידע על ויזה לצרפתים ולאירופים ותקציב מלא נמצאים במדריך המעשי שלי לתכנון טיול לפוקט.
זה בטוח?
בפוקט יש לא מעט הונאות מוכרות, ואם מכירים אותן מראש, קל להימנע מהן.
הונאת אופנועי הים היא הידועה ביותר לשמצה. אתה שוכר אופנוע ים, מחזיר אותו, והמפעיל טוען שגרמת לו נזק ודורש אלפי באט (ואפילו דולרים) על תיקון נזק שכבר היה שם. צלם בווידאו את אופנוע הים מכל צדדיו לפני שאתה נוגע בו, או פשוט ותר על אופנועי ים.
גביית יתר בטוק-טוקים היא עניין קבוע: בדוק תמיד את המחיר באפליקציית הזמנת הנסיעות שלך. לעולם אל תסכים לנסיעה עם נהג שמודיע לך שהמלון שלך "סגור" או "נשרף", או שהיעד שלך סגור היום (שרפה, חג, עבודות): הוא יציע לקחת אותך למקום אחר, לעסק שמשלם לו עמלה. היעד שלך לא סגור: סרב ומצא נהג אחר.
ההונאות בחנויות אבני חן ובחנויות חייטים פועלות לפי אותה שיטה. "מקומי" נחמד מספר לך על מבצע יוצא דופן שמתקיים רק היום ומציע לקחת אותך לשם, והחנות משלמת לו עמלה. יפעילו עליך שיטות מכירה אגרסיביות, ותצא עם פריטים במחירים מופקעים.
ב-Bangla Road, אל תלך אחרי יחצנים שמבטיחים משקאות זולים או מופעים מיוחדים. ברים עם חיובים נסתרים הגישו חשבונות של 10 000 עד 18 000 באט (250-450 €).
המדריכים הנוספים שלי לפוקט
לכל חלק במדריך הזה יש עמוד מפורט משלו: איפה לישון בפוקט לפי אזורים, 15 החופים היפים ביותר בפוקט עם דרכי ההגעה, איפה לאכול בפוקט עם כל המקומות שלי, מה לעשות בפוקט ותכנון טיול לפוקט למידע על תקציב, תחבורה, ויזה והונאות. לפני פוקט או אחריה, המדריכים המלאים שלי לטיול בבנגקוק ובבאלי יעזרו לך להמשיך, וגם המדריך לטיול בהאנוי אם אתה רוצה לגלות את וייטנאם מתאילנד. וכדי להכין בבית את המנות של האי, הכול מתחיל בעמוד שלי על המטבח התאילנדי.
