איפה לישון בפוקט תלוי קודם כול בטיול שאתה מתכנן: באי יש כתריסר אזורים שונים לגמרי זה מזה. פאטונג רועשת וכאוטית, ראוואי מזכירה עיירה שמחצית מתושביה הם זרים שהשתקעו בה, ובפוקט טאון, שאין בה אף חוף, נמצא האוכל הכי טוב באי.
הנה דעתי על כל אזור, בלי לייפות את המציאות: טווחי המחירים האמיתיים, התחבורה ומה שחוברות התיירות לא מספרות. כמו שאני מסביר במדריך המלא שלי לטיול בפוקט, האזור שתבחר חשוב יותר מכל מלון או דיל טוב על טיסה.
- איפה לישון בפוקט לפי סוג הטיול שלך?
- איפה לישון בשביל מסיבות?
- איפה לישון בביקור הראשון?
- איפה לישון בדרום, בראוואי ובנאי הארן?
- איפה לישון עם המשפחה?
- איפה לישון בפאר?
- איפה לישון כדי לאכול טוב?
- מתי לנסוע?
- איך להתנייד בין האזורים?
- המדריכים הנוספים שלי לפוקט
איפה לישון בפוקט לפי סוג הטיול שלך?
הנה הגרסה הקצרה, לפי סוג הטיול. הפירוט על כל אזור מופיע בהמשך.
לביקור ראשון אני ממליץ לך על קאטה: האזור מתאים כמעט לכולם ולא תתחרט. אם אתה בא בשביל המסיבות, פאטונג היא האפשרות האמיתית היחידה: תתמקם שם בשביל חיי הלילה ותשלים עם הבלגן.
עם ילדים קטנים, קמאלה היא הבחירה הראשונה שלי: חוף עם מים רדודים, כפר שאפשר להתנהל בו ברגל, בלי אווירה מפוקפקת. גם באנג טאו מתאימה אם אתה רוצה ריזורט גדול יותר עם יותר מתקנים, אבל היא יקרה יותר ופחות נוחה להליכה.
לזוגות, קשה להתחרות בשלושה או ארבעה לילות בנאי הארן: שקיעות בכף פרומתפ, חופים שקטים וארוחות ערב של פירות ים בשוק של ראוואי. גם קאטה נוי וסורין הן בחירות מצוינות.
לחודש או יותר, ראוואי היא האזור שבו חיה קהילת המטיילים לטווח ארוך: דירות במחירים נגישים, חדרי כושר, אוכל טוב ואווירה של עיירה. אם אוכל ותרבות חשובים לך יותר מהחוף, תבלה שני לילות בפוקט טאון ותטעם מהכול, ואז תעבור לאזור על הים.
בעונת המונסון (מאי עד אוקטובר), תזמין מלון עם בריכה טובה בחוף המערבי, או תבדוק את אזור כף פאנווה כדי לשחות במים רגועים בחוף המזרחי.
איפה לישון בשביל מסיבות?
פאטונג היא תשובת ברירת המחדל כשמחפשים איפה לישון בפוקט בפעם הראשונה. זה האזור המפותח ביותר באי, מלא במלונות, מסעדות, בתי מרקחת, חייטים וסוכנויות נסיעות: הכול בהישג יד.
רוב מפעילי הטיולים מציעים הסעה חינם מפאטונג, או גובים פחות מאשר מאזורים אחרים, וקל למצוא נסיעה ב-Grab. זה ללא ספק הבסיס הנוח ביותר לטיולים באי.
לנוחות הזאת יש מחיר. הסתובבתי ערב אחד בבנגלה רוד, רחוב חיי הלילה: ניאון, באסים מחרישי אוזניים ויחצנים שתופסים לך את הזרוע כל שלושה צעדים. בעיניי זה מקום מדכא, מפוקפק, ובכנות, חור. אם אתה אוהב את האווירה הזאת, תיהנה בטירוף; אחרת, פאטונג פשוט מעיקה.
פאטונג מתאימה אם אתה מטייל לבד ורוצה חיי לילה ואווירה חברתית של הוסטלים, אם אתה מגיע לביקור קצר של שלושה ימים וחשוב לך לצמצם נסיעות, או אם אתה רוצה להיות במרכז העניינים. למטייל כזה, הכתובת שלי היא ההוסטל Lub d Phuket Patong, נקי ועל שפת הים.
אני לא ממליץ על פאטונג למשפחות, לזוגות שמחפשים רומנטיקה, לנשים שמטיילות לבד ורוצות להרגיש בטוחות בערב ולכל מי שחשוב לו השקט. היחצנים המציקים וההונאות הם בעיה אמיתית כאן, והחוף עצמו סתמי ועמוס.
המחירים בהוסטלים מתחילים בסביבות 300 עד 500 THB ללילה (כ-8 עד 13 EUR), המלונות ברמת הביניים נעים בין 1 500 ל-3 000 THB (40 עד 80 EUR), והריזורטים היוקרתיים מתחילים ב-5 000 THB (130 EUR). התחבורה היא הטובה ביותר באי: Grab זמינה בכל מקום ויש טוק-טוקים בכל פינת רחוב, אבל במחירים מנופחים, אז תשתמש ב-Grab. פאטונג נמצאת במרחק של כ-20 דקות מהבודהה הגדול ו-15-20 דקות מקאטה ומקארון.
העצה שלי: גם אם אתה ישן במקום אחר, תצא לסיבוב בבנגלה רוד לערב אחד, שווה לבקר שם פעם אחת. במדריך הפעילויות שלי תמצא עוד רעיונות לבילויים. אבל אל תהפוך את פאטונג לבסיס שלך, אלא אם המסיבות הן הסיבה שבאת.
איפה לישון בביקור הראשון?
אם הייתי צריך להמליץ על אזור אחד בלבד, זה היה קאטה: זה המקום הטוב ביותר לביקור ראשון, בזוג, עם המשפחה או לבד, והוא נותן מענה טוב להכול בלי לפספס דבר. קארון, מעט צפונה משם, היא החלופה השקטה יותר.
חוף קאטה וקאטה נוי
לקאטה יש מרכז שאפשר להתנהל בו ברגל, עם ריכוז נאה של מסעדות ודוכני אוכל רחוב לאורך הרחוב הראשי, הרחק מהחוף. קאטה נמצאת במרחק נגיעה מאחד החופים היפים ביותר בפוקט, עם תנאים טובים לרחצה בעונת השיא וגלים לא רעים לגלישה בעונה החלשה. האזור הקטן והתוסס של סוי ספיידרמן מספיק אם מתחשק לך לצאת בערב, והאווירה הכללית נשארת משפחתית ורגועה.
בקאטה עשיתי הכול ברגל: מהמלון לחוף, ארוחת ערב במזללת רחוב, קרם הגנה ב-7-Eleven, בלי להזדקק למונית אפילו פעם אחת. זה יתרון של ממש בפוקט, שבה ברוב האזורים צריך רכב או קטנוע לכל תזוזה קטנה. Club Med תופס חלק גדול מקו החוף ומאלץ לעקוף אותו, אבל זה פרט קטן.
קאטה נוי, מפרץ קטן יותר ממש מדרום לחוף קאטה, שקטה ויוקרתית יותר. לפעמים מכנים אותה "האפשרות השלישית הסודית": הנוחות של קאטה עם פחות אנשים. אם אתה רוצה חיי לילה, פאטונג נמצאת במרחק 15-20 דקות ב-Grab; אם אתה מעדיף שלווה, תלך דרומה עד קאטה נוי.
בתי ההארחה מתחילים בסביבות 500 THB ללילה (כ-13 EUR), ורוב הריזורטים ברמת הביניים נעים בין 2 000 ל-4 000 THB (55 עד 110 EUR). Beyond Resort Kata נמצא אצלי במקום הראשון: זה אחד ממקומות האירוח הבודדים עם גישה ישירה לחוף, כי ברוב המלונות בקאטה ובקארון כביש מפריד בין המלון לחול. וילות יוקרתיות בקאטה נוי מתחילות בסביבות 8 000 THB (210 EUR).
חוף קארון
קארון נמצאת בין פאטונג בצפון לקאטה בדרום. הלכתי לאורך החוף הארוך והרחב שלה, שמוכר בזכות החול שחורק מתחת לרגליים. המים שם בדרך כלל נקיים יותר מאשר בקאטה או בפאטונג, החוף פחות עמוס, וכל האזור מרגיש מרווח ושקט יותר.
החיסרון הוא האופי: בעיניי קארון קצת חסרת טעם לעומת קאטה. יש פחות מסעדות, פחות מרכז שאפשר להסתובב בו ברגל, והאזור המרכזי יכול להרגיש די חסר אישיות. אם אתה מחפש חוף גדול ונקי עם מרחב לעצמך ואווירה שלווה שנותנת תחושת ביטחון, קארון היא בשבילך.
אני ממליץ עליה לנשים שמטיילות לבד, כי המקום בטוח ושקט, לזוגות שרוצים מרחב בחוף ולמשפחות עם עגלה, בזכות הטיילת הארוכה, הרחבה והשטוחה שעל שפת הים. קארון גם מרכזית, בערך באמצע הדרך בין פאטונג בצפון לנאי הארן בדרום.
המלונות מתחילים בסביבות 800 THB (כ-21 EUR), והריזורטים ברמת הביניים נעים בין 2 000 ל-4 000 THB (55 עד 110 EUR). אם מתחשק לך להתפרע, The Paradox Resort Karon מציע פנטהאוזים עם בריכת אינפיניטי פרטית, החל מ-10 000 THB ללילה (260 EUR).
איפה לישון בדרום, בראוואי ובנאי הארן?
הקצה הדרומי של האי מרגיש כמו מקום שאנשים באמת חיים בו. ראוואי ונאי הארן, שני אזורים סמוכים, מושכים אליהם תושבים זרים, נוודים דיגיטליים, מטיילים בטיולים ארוכים וכל מי שכבר מכיר את פוקט ומחפש משהו אחר.
ראוואי
ראוואי היא בירת התושבים הזרים של פוקט: מכוני מואי תאי, בתי קפה עם אוכל בריא, בראנץ' בסגנון מערבי, חללי עבודה משותפים ושוק פירות ים שאליו המקומיים מגיעים לקנות את ארוחת הערב שלהם. מרגישים כאן כמו בעיר אמיתית. דירות להשכרה חודשית עולות בסביבות 10 000 עד 15 000 THB (260 עד 400 EUR), וזה מסביר למה כל כך הרבה אנשים נשארים בסוף לחודשים.
פרט חשוב: חוף ראוואי לא מתאים לשחייה. זה אזור עגינה לסירות ארוכות זנב, וכדי לשחות צריך לנסוע חמש דקות דרומה, לנאי הארן או לחוף הקטן יאנוי.
בפוקט טאון יש סצנת האוכל הטובה ביותר באי, אבל ראוואי מגיעה למקום השני, במיוחד בפירות ים. ב-Rawai Seafood Market בחרתי את הדג שלי וביקשתי שיכינו לי אותו לפי הזמנה. פירות ים בסגנון תאילנדי אני מכין גם בבית: המתכון שלי לטום יאם טלאי נמצא באתר.
נאי הארן
נאי הארן הוא החוף שמצדיק לבדו את הבחירה בדרום. ממש בקצה התחתון של האי, הוא גובל באגם ובמקדש, וכף פרומתפ, נקודת השקיעה המפורסמת ביותר בפוקט, נמצא ממש לידו. בעיניי הוא מרהיב, והרבה פחות עמוס מכל מה שתמצא בחוף המערבי.
החסרונות בהחלט קיימים. תצטרך קטנוע: המוניות יקרות וקשה למצוא אותן, במיוחד סביב נאי הארן, ובמדריך התחבורה והתקציב שלי תמצא מחירים וטיפים. הנסיעה מהדרום לשדה התעופה אורכת 45 עד 60 דקות, וכיכר צ'אלונג, מעגל תנועה בכביש הראשי צפונה, היא צוואר בקבוק ידוע לשמצה.
בעונת השפל (מאי עד אוקטובר), בנאי הארן עלולים להיות גלים חזקים שמסוכנים לילדים קטנים. ואחרי ארבעה או חמישה ימים, מבחר המסעדות עלול להתחיל לחזור על עצמו.
הדרום מתאים לשהיות של חודש ומעלה, לנוודים דיגיטליים, לזוגות שרוצים רומנטיקה ושקט לשלושה או ארבעה לילות, למבקרים חוזרים שכבר עשו את המסלול קאטה/פאטונג, ולחובבי אוכל שרוצים פירות ים אותנטיים במחירים מקומיים. אני לא ממליץ עליו למשפחות עם ילדים קטנים: יש מעט מדרכות ותצטרך רכב לכל דבר.
המחירים נוחים ביחס לפוקט: שכירות חודשית בסביבות 10 000 עד 15 000 THB (260 עד 400 EUR), מלונות במחיר של 1 500 עד 3 000 THB ללילה (40 עד 80 EUR). למי שמחפש יוקרה, The Nai Harn הוא מלון על החוף עם נוף, החל מ-8 000 THB (210 EUR) ומעלה.
איפה לישון עם המשפחה?
קמאלה הוא כפר קומפקטי ונוח להליכה בחוף המערבי, בין פאטונג לבאנג טאו, וזה האזור בפוקט שאני ממליץ עליו למשפחות עם ילדים קטנים. המים בחוף רדודים ושקטים, קל להתנייד בכפר ברגל, ואין בו שום אווירה של רובע אורות אדומים.
בקאטה או בקארון, כביש מפריד בין רוב המלונות לחוף. בקמאלה אכלתי במסעדות של ממש עם הרגליים בחול. בכפר יש כל מה שצריך במרחק הליכה: מסעדות, 7-Eleven, מכוני עיסוי ו-Cafe del Mar, מועדון חוף שבו ההורים יכולים ליהנות מערב נעים בלי האווירה המפוקפקת של Bangla Road.
קמאלה גם ממוקמת היטב כדי להגיע לפעילויות הטובות ביותר באי. המגבלות שלה: פחות מגוון במסעדות מאשר בקאטה, חיי לילה שכמעט לא קיימים מעבר ל-Cafe del Mar, וחוף קטן יותר מזה של באנג טאו או קארון. למשפחה, הפשרות האלה בהחלט משתלמות.
המחירים בטווח הביניים, עם תמורה טובה יותר לכסף למשפחות מאשר בבאנג טאו. בתי ההארחה מתחילים ב-600-1 000 THB ללילה (16 עד 26 EUR). Sunwing Kamala Beach הוא הריזורט המשפחתי המועדף עליי, בזכות שמונה הבריכות שלו ומתחם הילדים: צפה לשלם כ-3 000 עד 5 000 THB ללילה (80 עד 130 EUR).
איפה לישון ביוקרה?
החוף הצפון-מערבי של פוקט הוא אזור הריזורטים, והקצה הצפוני הוא אזור ההתבודדות המוחלטת. אם התקציב מאפשר, כאן נמצאים המקומות האקסקלוסיביים ביותר באי.
באנג טאו, סורין וליאן
חוף באנג טאו משתרע לאורך שישה קילומטרים, בסורין יש מפרצונים שחולקים עם מלונות חמישה כוכבים, וליאן, בצפון הרחוק, היא אחת הפינות השקטות ביותר בפוקט. מתחם Laguna, מקבץ ריזורטים שכולל את Banyan Tree, Angsana ו-Dusit Thani, הוא העוגן של האזור.
החופים גדולים ומתאימים לשחייה, ו-Laguna הוא מתחם בטוח, נקי ועצמאי. ב-Boat Avenue, מרכז המסעדות והקניות המקומי, יש מקומות טובים. אם אתה רוצה חופשה בריזורט שבמהלכה כמעט לא תצא ממנו, האזור הזה מתאים בדיוק.
הצד השני: שישה קילומטרים של חוף נשמעים נהדר, עד שאתה מגלה שאין שום מסעדה במרחק הליכה מהמלון שלך. בעיניי באנג טאו מפוזרת, מנותקת, סטרילית וחסרת אופי תאילנדי. היא רחוקה מהאטרקציות בדרום כמו הבודהה הגדול וכף פרומתפ, והמחירים בה הם מהגבוהים באי.
סורין וחוף פאנסאה הם סיפור אחר: מפרצים קטנים ואקסקלוסיביים שבהם מלונות כמו The Surin ו-Amanpuri חולקים את החול עם קומץ אורחים בלבד. אם התקציב לא מדאיג אותך, סורין היא בעיניי אחד המקומות היפים ביותר באי.
הרצועה הזאת מתאימה למטיילים שמחפשים יוקרה, לזוגות בירח דבש שרוצים פרטיות, למשפחות שרוצות סביבה בטוחה ומותאמת לעגלות, עם בריכות ומועדוני ילדים, למי שיעביר את רוב השהייה בתחומי הריזורט, ולמי שיש לו תקציב נדיב ומעדיף נוחות על אותנטיות. יש מעט אפשרויות זולות: ריזורטים בטווח הביניים עולים בין 3 000 ל-6 000 THB (80 עד 160 EUR), והריזורטים של Laguna מתחילים ב-10 000 THB (260 EUR) ומטפסים מהר.
The Pavilions, מתחם וילות עם בריכה, מציע פרטיות מוחלטת לזוגות, ו-The Surin בחוף פאנסאה הוא הבחירה היוקרתית. באנג טאו נמצאת במרחק 20-30 דקות משדה התעופה, קרוב יותר מהאזורים בדרום, אבל תצטרך מונית או שאטל כדי להתנייד, אפילו בתוך האזור עצמו.
מאי קאו
מאי קאו נמצאת בקצה הצפוני של האי, ליד שדה התעופה. החוף ארוך וכמעט שומם, והריזורטים יוקרתיים: JW Marriott, Anantara. נאי יאנג, חוף סמוך שמוגן על ידי שונית, מציע מים שקטים ואווירה של פארק לאומי.
הבעיה היא שמאי קאו רחוקה מהכול: הבודהה הגדול, כף פרומתפ, פוקט טאון, פאטונג, הכול במרחק 45 דקות ואפילו שעה. המקום לא ממש מרגיש כמו פוקט: אפשר לחשוב שאתה בריזורט יוקרתי שיכול להיות בכל מקום בדרום-מזרח אסיה. אם אתה רוצה התבודדות מוחלטת ולא מתכנן לצאת מהמלון, אולי זה בדיוק מה שאתה צריך; אחרת, זה מרוחק מדי.
איפה לישון כדי לאכול טוב?
פוקט טאון היא האזור היחיד במדריך הזה שאין בו שום חוף: החוף הקרוב ביותר שאפשר לשחות בו נמצא במרחק 30-45 דקות במונית. ובכל זאת, לסוג מסוים של מטיילים, שאני נמנה איתם, זה המקום הכי מעניין באי.
בעיר העתיקה יש רחובות שלמים של אדריכלות סינו-פורטוגזית, בתי מסחר צבעוניים, סמטאות שלאורכן בתי קפה, וסצנה קולינרית שמשאירה בצל את כל אזורי החוף. שם אני מוצא את המטבח התאילנדי של האי במיטבו.
בפוקט טאון אכלתי מו הונג (בטן חזיר בבישול ארוך), קאנום ג'ין (אטריות אורז בקארי), או איו (קינוח מקומי על בסיס קרח גרוס) וקארי סרטנים, במקומות כמו Raya Restaurant ו-One Chun. קארי תאילנדי אני מכין גם בבית: המתכון שלי לקארי ירוק נמצא כאן. שוק יום ראשון בערב ברחוב Thalang Road, ה-Sunday Walking Street, הוא בעיניי אחד משוקי הלילה הטובים ביותר בדרום תאילנד.
בפוקט טאון יש גם תרבות קפה של ממש: Campus Coffee Roaster, Bookhemian, Dou Brew, Graph. נוודים דיגיטליים ועובדים מרחוק מגיעים לשם בזכות הווייפיי הטוב והקפה האיכותי, ויום עבודה בעיר עולה חלק קטן ממה שהיה עולה בריזורט על החוף.
ובחזרה למציאות: מבחינתי, 2 לילות בפוקט טאון מספיקים. האזור עלול להיראות מת אחרי 20:00, חוץ מיום ראשון, והחום בו מחניק יותר מאשר ליד החופים, כי אין בריזה מהים. בלי גישה לים, זה בסיס לא מוצלח במיוחד לשבוע שלם, אלא אם שחייה באמת לא מעניינת אותך.
פוקט טאון מתאימה לחובבי אוכל, למטיילים בתקציב נמוך ולתרמילאים, לנוודים דיגיטליים שרוצים תרבות בתי קפה ויוקר מחיה נמוך, למי שמטייל לבד ומחפש אווירה תרבותית, ולמי שמבלה כאן 2 לילות לפני שהוא עובר לאזור חוף.
זה האזור הזול ביותר בפוקט, ובפער גדול: לינה בהוסטלים עולה 200 עד 400 THB ללילה (5 עד 10 EUR). The Memory at On On Hotel הוא המלון הוותיק ביותר באי ושימש אתר צילומים לסרט "החוף"; הוא שופץ והפך למלון בוטיק מוקפד.
EcoLoft מציע בריכה על הגג וחדרים מודרניים במחירים נוחים, Book a Bed Poshtel הוא בחירה טובה אם אתה מטייל לבד, ו-Mad Monkey הוא ההוסטל החברתי האולטימטיבי להיכרות עם אנשים. להגיע לחופים מהעיר זה בהחלט אפשרי: ה-Blue Bus (סונגטאו) מגיע לפאטונג, קאטה וקארון תמורת 40 עד 50 THB (כ-1 EUR), ונסיעות ב-Grab נמשכות 30 עד 45 דקות בהתאם לתנועה.
מתי לנסוע?
החופים בחוף המערבי (פאטונג, קאטה, קארון, באנג טאו, קמאלה) פונים כולם לים אנדמן. בתקופת המונסון, בערך ממאי עד אוקטובר, עלולים להיות בהם זרמי סחף מסוכנים ודגלים אדומים שאוסרים על הרחצה. אם אתה מגיע בתקופה הזאת, הזמן מלון עם בריכה טובה בחוף המערבי.
האפשרות האחרת היא כף פאנווה, בחוף הדרום-מזרחי, המקום הרחוק ביותר ממסלול התיירים שאפשר להגיע אליו בלי לעזוב את פוקט. יש שם בעיקר ריזורטים יוקרתיים ובתי מגורים; האזור מבודד, עם אפשרויות אוכל מוגבלות וכמעט בלי בילויים.
אני מזכיר אותו בזכות חוף או יון: בחוף המזרחי המוגן, הים בו נשאר רגוע כל השנה. אם אתה מבקר בפוקט בעונת השפל ורוצה להיות בטוח שתוכל לשחות בבטחה, זה האזור שהייתי בוחר.
איך מתניידים בין האזורים?
בפוקט אין רשת תחבורה ציבורית של ממש: ה-Blue Bus מפעיל כמה קווים בין פוקט טאון לחופים, וזה בערך הכול. כדי להתנייד, נותרות לך 3 אפשרויות.
אני התניידתי ב-Grab, הפתרון האמין והמשתלם ביותר: האפליקציה פועלת בכל האי, הנסיעות עולות חלק קטן ממה שנהגי הטוק-טוק דורשים, ואתה יודע את המחיר לפני שאתה עולה. הורד אותה לפני ההגעה.
השכרת קטנוע כמעט הכרחית אם אתה ישן בדרום (ראוואי/נאי הארן), ושימושית מאוד גם בכל מקום אחר, תמורת 200 עד 300 THB ליום (5 עד 8 EUR). קרא את העצות המעשיות שלי על קטנועים ורישיון נהיגה לפני שאתה שוכר: הנהיגה בתאילנד לא סלחנית, והוצאות רפואיות בעקבות תאונות קטנוע הן מהצרות הנפוצות ביותר.
טוק-טוקים הם האפשרות הגרועה ביותר: הם נמצאים בכל מקום, אבל גובים מתיירים מחירים מופרזים, לעיתים קרובות פי 3 עד 5 מהמחיר הרגיל. אני נוסע בהם רק כמוצא אחרון.
במשולש פאטונג-קאטה-קארון יש את אפשרויות התחבורה הטובות ביותר באי: מכל אחד מ-3 האזורים, ההגעה ל-2 האחרים פשוטה וזולה. ככל שאתה מתרחק דרומה או צפונה, אתה תלוי יותר בכלי תחבורה משלך.
לטיול של שבוע או יותר, אני ממליץ לך לחלק את השהייה בין 2 אזורים: 2 לילות בפוקט טאון בשביל האוכל והתרבות, ואז את השאר בחוף (בדרך כלל קאטה או קארון), או 3 לילות בקאטה בשביל הנוחות, ואז 3 לילות בראוואי/נאי הארן כדי לשנות קצב. עם Grab, המעבר מאזור לאזור פשוט, ורוב המלונות רגילים לקבל אורחים שמגיעים מחלקים אחרים של האי. כך אתה מגלה כמה צדדים של פוקט בלי להיתקע באזור שלא מתאים לקצב שלך.
המדריכים הנוספים שלי לפוקט
להמשך הטיול, המדריכים שלי איפה לישון בבנגקוק, אזור אחר אזור, איפה לישון בהאנוי, מהרובע העתיק ועד האגם המערבי ואיפה לישון בבאלי, מאובוד ועד אולוואטו בנויים לפי אותו עיקרון. כדי לתכנן את שאר השהייה שלך בפוקט, הכול נמצא במדריך המלא שלי לפוקט.
