מה לעשות בבנגקוק: 20 אטרקציות, טיולים וביקורים שאסור לפספס

בנגקוק היא עיר שלא עומדת במקום

בין המקדשים https://marcwiner.com/plus-beaux-temples-bangkok/, אוכל הרחוב https://marcwiner.com/ou-manger-bangkok/ והכאוס הטהור של חיי היום-יום, יש כאן די והותר כדי למלא חודש שלם בלי להשתעמם לרגע. אבל דווקא הפעילויות שמעבר לאתרים התיירותיים הקלאסיים הן שעושות את ההבדל בין טיול טוב בבנגקוק לטיול בלתי נשכח. בין אם אתם צופים בקרב מואי תאי, גולשים בתעלות בסירת לונגטייל או לוגמים קוקטייל בשקיעה בקומה ה-50, העיר הזאת מציעה חוויות שפשוט אי אפשר למצוא בשום מקום אחר.

המדריך הזה כולל 20 מהדברים הכי טובים לעשות בבנגקוק, מטיולי יום אל חורבות עתיקות ועד ברים על הגג שבהם תבזבזו את התקציב שלכם בדרך הכי משתלמת שיש. לסקירה כללית של העיר, ראו https://marcwiner.com/guide-complet-visiter-bangkok/.

נהר צ'או פראיה: סירות אקספרס, שיט בתעלות וקרוזים

נהר צ'או פראיה חוצה את בנגקוק לשניים, ולעלות על המים היא אחת הדרכים הפשוטות ביותר לגלות את העיר מזווית אחרת. יש לכם שלוש אפשרויות עיקריות, והן שונות מאוד זו מזו מבחינת מחיר ואווירה.

סירת התיירים Blue Flag

האפשרות הכי נוחה. הסירה הזאת בסגנון hop-on/hop-off שטה על הנהר הראשי ועוצרת באתרים מרכזיים כמו Wat Arun, המזח של הארמון הגדול וצ'יינהטאון. נסיעה עולה 15 עד 40 באט (פחות מ-1 אירו), ואתם יכולים לקחת אותה לאורך כל היום רק בשביל הנוף. זה אותו נהר שעליו שטים הקרוזים היקרים להחריד, רק בלי הבופה ובלי החשבון הכואב שמגיע איתם.

שיט בסירת לונגטייל בתעלות (khlongs)

זה הטיול שרוב המטיילים מפספסים, וכנראה שזו הפעילות הימית הטובה ביותר בבנגקוק. שכרו סירת לונגטייל פרטית מ-Sathorn Pier או מ-Tha Chang Pier והפליגו עמוק אל תוך רשת התעלות של תונבורי, בגדה המערבית. תעברו בנתיבי מים צרים שלאורכם בתים מעץ על כלונסאות, מקדשים קטנים ותושבים שממשיכים בשגרת יומם. זה מרגיש כמו מאה אחרת.

מחיר הוגן לכל הסירה הוא 1 000 עד 1 500 באט (26 עד 40 אירו) בסך הכול, לא לאדם. אם מישהו מציע לכם 1 500 עד 2 000 לאדם, הסתובבו ולכו, ונהלו משא ומתן ישירות במזח. אל תזמינו אונליין סיורי תעלות יקרים להחריד כשאפשר לארגן בדיוק את אותו הדבר בשבריר מהמחיר במקום.

העצירה הכי טובה בדרך היא Artist's House (Baan Silapin), בית עץ מסורתי על שפת תעלה שבו מתקיימות מדי יום הופעות בובות. זה בחינם, זה שליו, וזה בדיוק מסוג המקומות שחושפים את בנגקוק שנמצאת הרבה מעבר לקניונים ולפקקים.

קרוזים עם ארוחת ערב

הדעה הכנה: הקרוזים עם ארוחת ערב על נהר צ'או פראיה יקרים מדי ומאכזבים. האוכל הוא בופה בינוני, הסירות צפופות, ואתם משלמים תוספת על מה שבפועל הוא אותו נוף כמו במעבורת של 30 באט (פחות מ-1 אירו). אם אתם רוצים את חוויית השקיעה על הנהר, קחו במקום זה את סירת Blue Flag בשעת הזהב וחסכו יותר מ-2 000 באט (53 אירו).

שווקים ושופינג

סצנת השווקים בבנגקוק עצומה בטירוף. אפשר להעביר את כל הטיול שלכם בין שווקים ועדיין להחמיץ עשרות מהם. הנה אלה שבאמת שווים את המאמץ.

Chatuchak Weekend Market

צ'אטוצ'אק הוא אחד השווקים הפתוחים הגדולים בעולם, עם יותר מ-15 000 דוכנים הפרוסים על פני 11 הקטרים. הוא פועל בשבת ובראשון (יש גם גרסה קטנה יותר בערב שישי מ-18:00 עד חצות, קרירה יותר ופחות עמוסה, אם כי לא כל הדוכנים פתוחים).

הזמן האידיאלי הוא בין 9:00 ל-10:00 בשבת או בראשון: החנויות כבר פתוחות, אוטובוסי התיירים עוד לא הגיעו והטמפרטורה עדיין נסבלת. בין 13:00 ל-15:00, החום שנלכד מתחת לגגות המתכת הופך למחניק ממש.

כלל הזהב המוחלט בצ'אטוצ'אק: קונים כשמוצאים. השוק הוא מבוך. אתם לא תמצאו שוב את הדוכן הזה. אל תשכנעו את עצמכם שתחזרו אחורה. אתם לא.

השתמשו ב-Clock Tower כנקודת מפגש. כשאתם צריכים הפסקה ממוזגת, ברחו אל JJ Mall או אל Mixt Chatuchak ממש ליד. קחו את ה-BTS עד Mo Chit או את ה-MRT עד תחנת Chatuchak Park.

האזורים המומלצים ביותר: בגדים של מעצבים תאילנדים צעירים ב-Sections 2-4, וגם קרמיקה וג'ינס וינטג'. ואל תשכחו גלידת קוקוס אצל אחד הרוכלים כדי למנוע מטמפרטורת הגוף שלכם להגיע לרמות קריטיות.

שווקים לחובבי אוכל

Wang Lang Market נמצא מעבר לנהר, מול הארמון הגדול. זה המקום שבו צוות בית החולים Siriraj והסטודנטים אוכלים צהריים, מה שאומר הכול על המחירים והאיכות. כמעט רק מקומיים מגיעים לכאן, עם מינימום תוספת תיירותית.

Or Tor Kor Market צמוד לצ'אטוצ'אק ומציע כמה מהתוצרת הטרייה והמנות המוכנות הטובות ביותר בבנגקוק. הוא נקי ומסודר יותר מרוב השווקים, עם פירות טרופיים ברמה גבוהה שאי אפשר למצוא בדוכני רחוב.

Khlong Toei Market הוא השוק בגרסה הכי גולמית שלו: שוק תוצרת טרייה שבו המקומיים עושים את הקניות היומיומיות שלהם. בלי תיירים, בלי שלטים באנגלית, בלי תפאורה לאינסטגרם. אותנטי, במובן שבו למילה הזאת עוד יש משמעות.

שווקי לילה

Jodd Fairs החליף את Train Night Market Ratchada הישן והפך לשוק הערב הפופולרי ביותר. הוא פוטוגני, האוכל טוב, והוא מושך שילוב של תיירים ומקומיים. תיירותי, כן, אבל מהסוג התיירותי שעדיין כיף בו.

למי שמחפש משהו שקט יותר, Srinagarindra Train Night Market (Talad Rot Fai) מרוחק מהמרכז אבל עצום, מלא בפריטי וינטג' ועתיקות, וכמעט בלי תיירים. אם אתם אוהבים לחפש מציאות, הנסיעה שווה את זה. Owl Night Market (Talad Nok Hook) ליד קו ה-MRT Purple Line נמצא באותו סגנון: מחירים נמוכים, קהל מקומי, אפס תיירים.

קניונים

MBK Center הוא מוסד בנגקוקי בכל מה שקשור לאלקטרוניקה, תיקוני טלפונים ופריטים במחירים נמוכים. IconSiam הוא אופציית היוקרה: יש בו "שוק צף" פנימי, ממוזג ומלאכותי, אבל הוא שימושי מאוד ביום גשום. Platinum Fashion Mall ב-Pratunam מוכר בגדים בסיטונאות במחירים שגורמים לאופנה מהירה להיראות יקרה.

שווקים צפים: הגרסה בלי פילטרים

כל מסלול בבנגקוק כולל שוק צף, וכל מטייל שואל את אותה שאלה: איזה מהם הוא לא מלכודת תיירים? הנה התשובה הישירה.

Damnoen Saduak: להימנע

Damnoen Saduak הוא השוק הצף המפורסם ביותר, וזו בדיוק הבעיה. הוא הפך למה שמטיילים מתארים כמעט פה אחד כ"פארק שעשועים עלוב": תעלות בטון שלאורכן דוכני מזכרות שמוכרים את אותם מוצרים תעשייתיים, מחירים מנופחים וסירות עמוסות תיירים שמתנגשות זו בזו.

תמונת הגלויה הקלאסית של סירות צבעוניות עמוסות פירות? אפשר לקבל אותה כאן, אבל תשלמו ביוקר על כל מה שמסביבה.

יש גם תרמית נפוצה: נהגי מוניות מורידים אתכם במזח פרטי שגובה יותר מ-2 000 באט (53 אירו) על שיט בסירה. המזח הרשמי נמצא עמוק יותר בתוך השוק ועולה 300 עד 500 באט (8 עד 13 אירו). אם אתם בכל זאת הולכים לשם, עברו את המזח הראשון שאתם רואים.

Amphawa: הבחירה הטובה ביותר

Amphawa פועל מיום שישי עד יום ראשון, והזמן האידיאלי לבקר בו הוא אחר הצהריים המאוחרים והערב. האוכל הוא האטרקציה המרכזית, במיוחד פירות הים הצלויים על הסירות לאורך התעלה. האווירה רגועה יותר מאשר ב-Damnoen Saduak, הרבה יותר מקומית, ושיט לצפייה בגחליליות בשקיעה שווה את הדרך.

Amphawa נמצא במרחק של כ-15-20 דקות מ-Maeklong Railway Market, כך שאפשר לשלב את שניהם ביציאה אחת.

Khlong Lat Mayom: הבחירה של חובבי האוכל

אם יותר חשוב לכם לאכול מאשר לצלם, Khlong Lat Mayom הוא השוק הצף הטוב ביותר ליד בנגקוק. בערך 90% מהקהל הם מקומיים, והאוכל הוא הסיבה שהם באים. המנה שאסור לפספס היא Pla Pao, דג צלוי במעטה מלח. אפשר גם לצאת לשיט קצר לחוות סחלבים סמוכות תמורת 100 עד 200 באט (3 עד 5 אירו).

בסופי שבוע בלבד.

אפשרויות נוספות

Taling Chan קרוב לבנגקוק וקל להגיע אליו, אידיאלי לחצי יום. Tha Kha עדיין לא מתויר במיוחד ומציע אווירה שקטה ואותנטית. ואם אף אחד מהשווקים האלה לא נגיש בסוף השבוע, Khlong Bang Luang פועל כל יום ומציע מופעי בובות ב-Artist's House שעל שפת התעלה.

טיול יום: Ayutthaya

Ayutthaya הייתה בירת סיאם במשך יותר מ-400 שנה לפני שהבורמים החריבו אותה ב-1767. מה שנשאר הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו: מקדשי לבנים מתפוררים, פסלי בודהה ערופי ראש ושורשי עצים שעוטפים לאט את קירות האבן.

היא נמצאת 80 קילומטרים מצפון לבנגקוק, וזה אחד מטיולי היום הטובים ביותר באזור. מעין פומפיי מקומית, אבל עם בונוס של מאות שנות היסטוריה חמרית ובודהיסטית.

איך מגיעים

הרכבת מ-Krung Thep Aphiwat Central Terminal (לשעבר Bang Sue) היא הבחירה הקלאסית. מחלקה שלישית עולה 15 עד 20 באט (כן, אפילו לא 1 אירו) לנסיעה של 1:30 עד 2:00 בלי מיזוג, עם חלונות פתוחים ורוכלים שמוכרים נשנושים. זו חוויית נסיעה תאילנדית טיפוסית.

מחלקה שנייה עם מיזוג נוחה יותר ועולה מעט יותר.

המיניוואנים מהטרמינל מהירים יותר אבל צפופים, עם נהגים שמתייחסים למגבלות המהירות כהמלצות מעורפלות. מונית Grab תעלה 1 000-1 500+ באט (26-40 אירו) לכיוון.

צאו מבנגקוק בין 7:00 ל-8:00 כדי להפיק את המקסימום מהיום לפני שחום הצהריים יהפוך לבלתי נסבל.

להתנייד ב-Ayutthaya

כשתגיעו לתחנת הרכבת, חצו את הכביש וקחו את המעבורת הקטנה (5-10 באט) אל צדו של האי שבו נמצאות החורבות. אל תתנו לנהגי הטוק-טוק שליד התחנה לגבות מכם מחיר מופקע; קודם חצו את הנהר, ואז תתמקחו.

השכרת טוק-טוק ב-200 עד 300 באט לשעה (5 עד 8 אירו) למשך 3-4 שעות היא האפשרות הנוחה ביותר. הנהג שלכם יחכה בכל מקדש בזמן שתסתובבו. סגרו על המחיר הכולל לפני שאתם עולים.

אפשר לשכור אופניים ב-50-60 באט ליום (בערך 1,50 אירו), אבל זה ריאלי רק אם אתם בכושר טוב ויוצאים לפני 10:00. אחר כך, החום הופך רכיבה בין החורבות הפתוחות למסוכנת ממש.

מה לראות

Wat Mahathat כולל את ראש הבודהה המפורסם המשובץ בשורשי עץ באניאן, כנראה התמונה המצולמת ביותר של Ayutthaya.

Wat Chaiwatthanaram הוא קומפלקס מקדשים בסגנון חמרי עם prangs (מגדלים) מרשימים. בקרו בו בשעות אחר הצהריים המאוחרות, והצללית שלו בשקיעה מזכירה גרסה מיניאטורית של Angkor Wat.

השיט בשקיעה סביב האי הוא החוויה הטובה ביותר ב-Ayutthaya, לפי כמעט כל מי שעשה אותו. סירת לונגטייל מקיפה את החורבות בין 16:00 ל-17:00, ועוצרת בשלושה מקדשים בדרך. סירות משותפות עולות בערך 200 באט לאדם (5 אירו); סירה פרטית תעלה 600-800 באט (16-21 אירו). זכרו להביא דוחה יתושים.

אל תעזבו בלי לטעום את boat noodles. הן מוגשות בקעריות זעירות (תערמו תריסר או יותר) וזו מומחיות מקומית של Ayutthaya.

אזהרה לגבי עייפות ממקדשים: אחרי Wat Mahathat ו-Wat Chaiwatthanaram, שאר החורבות מתחילות להיראות דומות. תכננו 4 עד 6 שעות בסך הכול ואל תרגישו חייבים לראות הכול.

חלופה: Ancient City (Muang Boran)

אם אין לכם יום שלם, Ancient City (Muang Boran) הוא פארק מדרום לבנגקוק עם העתקים מוקטנים של אתרים היסטוריים תאילנדיים. זה לא המקור, אבל זה קרוב יותר (נגיש ב-BTS ואז נסיעת מונית קצרה), פחות מתיש פיזית, וההעתקים עשויים היטב. שכרו עגלת גולף כדי לעבור את המתחם.

טיול יום: Kanchanaburi

Kanchanaburi היא המקום שבו נמצא הגשר על נהר קוואי (שהצרפתים מכירים היטב בזכות הסרט), מוזיאון Hellfire Pass והפארק הלאומי Erawan עם המפל המפורסם שלו בעל שבע המדרגות. זה יעד ששווה את הדרך, אבל הנה הבעיה: מדובר ביותר משלוש שעות מבנגקוק לכל כיוון, כלומר שש שעות נסיעה או יותר עבור טיול יום.

העצה הכמעט אחידה של מטיילים שכבר עשו את זה: אל תנסו את Kanchanaburi כטיול יום. אם אתם לא יכולים ללון שם, עדיף לבחור ב-Ayutthaya. אם אתם יכולים להישאר לילה או שניים, Kanchanaburi מצוינת. צפו לכ-30 עד 50 אירו ללילה עבור לינה נעימה דרך Booking.com.

אם אתם הולכים

הרכבת יוצאת מ-Thonburi Station (לא מהטרמינל הראשי, טעות נפוצה שגורמת לבזבוז של שעות). המסלול עובר בחלקים של רכבת המוות, מה שהופך אותו ליפה אבל איטי, ועם מאווררים בלבד, בלי מיזוג.

המיניוואנים מ-Southern Bus Terminal (Sai Tai Mai) לוקחים בערך 2:30 עם מיזוג והם האפשרות הנוחה ביותר.

הפארק הלאומי Erawan הוא גולת הכותרת עבור רוב המטיילים. למפל יש שבע מדרגות עם בריכות טורקיז שאפשר לשחות בהן. האסטרטגיה היא לעלות קודם כול לדרגה 7 כבר בבוקר לפני שמגיע גל המבקרים, ואז לרדת תוך כדי עצירה לשחייה בכל שלב.

יש דגים במים שמכרסמים לכם את כפות הרגליים, מה שנראה או מקסים או מדאיג, תלוי באופי שלכם. האוטובוס האחרון מ-Erawan לעיר Kanchanaburi יוצא בסביבות 16:00. פספסתם אותו, ואתם תקועים שם.

מוזיאון Hellfire Pass מתואר באופן עקבי כאחד המוזיאונים הטובים ביותר על מלחמת העולם השנייה בדרום-מזרח אסיה, מרגש ומלמד יותר מהגשר עצמו.

טיול יום: Maeklong Railway Market

Maeklong (Talad Rom Hup) הוא שוק שנבנה ישירות על פסי רכבת פעילים. שמונה פעמים ביום, המוכרים מקפלים את הסככות שלהם, מזיזים את הסחורה ונותנים לרכבת לעבור עם בקושי 30 סנטימטרים של מרווח מכל צד. ואז הכול נפתח מחדש כאילו כלום לא קרה.

הרכבות עוברות בערך ב-6:20, 8:30, 9:00, 11:10, 11:30, 14:30, 15:30 ו-17:40 (בדקו את השעות במקום כי הן משתנות). הגיעו 15 עד 20 דקות לפני שהרכבת מגיעה כדי לתפוס מקום טוב.

הכניסה חינם. באמצע השבוע פחות צפוף. ומכיוון שהשוק הצף של Amphawa נמצא רק 15-20 דקות משם, אפשר לשלב את שניהם ביציאה אחת של אחר הצהריים והערב.

מואי תאי: לצפות בקרב או ללבוש כפפות

מואי תאי הוא הספורט הלאומי של תאילנד, ולצפות בקרב חי בבנגקוק זו אחת מהחוויות שפשוט לא עוברות למסך. הצליל של שוק הפוגע בכלוב הצלעות, הקהל שמהמר וצורח, ריקוד ה-Wai Kru הטקסי לפני כל קרב. זה גולמי ומטלטל.

לצפות בקרב

Rajadamnern Stadium הוא האפשרות הטובה ביותר למבקרים. הוא שופץ לאחרונה, נמצא במרכז העיר, והקרבות של יום שישי בערב מציעים את האווירה הטובה ביותר.

הכרטיסים עולים 1 000 עד 2 000 באט (26 עד 53 אירו) לזרים. קחו מקומות ליד הזירה אם התקציב שלכם מאפשר. ההבדל בין שפת הזירה ליציעים העליונים הוא עצום: מקרוב, שומעים כל פגיעה.

Lumpinee Stadium הוא האולם ההיסטורי השני, אבל הוא עבר קרוב לשדה התעופה Don Mueang, מה שהופך אותו ללא נוח עבור רוב המבקרים. קרבות בימי שלישי ושישי בערב.

אם אתם רוצים משהו מקומי באמת, Channel 7 Stadium מציע לפעמים כניסה חינם בעמידה בימי ראשון אחר הצהריים. בלי קישוטים, בלי הצגה לתיירים, רק קרבות גולמיים וקהל מקומי.

אימונים

שיעורי מואי תאי חד-פעמיים זמינים בכל רחבי בנגקוק ב-300 עד 500 באט לשיעור (8 עד 13 אירו). למתחילים, Khongsittha נקי, מודרני ומסביר פנים. ל-Petchyindee Academy יש מתקנים מצוינים ושיעורים מסודרים. למי שמחפש משהו קשוח יותר, Sor Vorapin ליד Khao San Road גידל אלופים אמיתיים.

העצה הלוגיסטית העיקרית: בחרו אולם קרוב למלון שלכם. הפקקים של בנגקוק יכולים להפוך נסיעה של 5 קילומטרים ל-45 דקות של סיוט, ולהגיע לשיעור מואי תאי כשאתם כבר מותשים מההמתנה במונית מבטל את כל הרעיון. שיעורים פרטיים עולים 500 עד 1 500 באט (13 עד 40 אירו) ושווים את זה אם אתם באמת רוצים להשתפר טכנית.

עיסוי תאילנדי וספא

עיסוי תאילנדי זמין כמעט בכל פינת רחוב בבנגקוק, החל מ-200-300 באט לשעה (5 עד 8 אירו) במכוני רחוב. אבל האיכות נעה בין מופלא לכואב, ולכן הכתובת חשובה.

Wat Pho Traditional Thai Massage School הוא אמת המידה. הוא נמצא בתוך מתחם מקדש Wat Pho, וכאן למעשה עוצב העיסוי התאילנדי המסורתי כפי שהוא מוכר היום. שעה עולה בערך 500 באט (13 אירו). עצם החוויה של לקבל עיסוי במקום שבו התחום הזה קיבל את צורתו מוסיפה ממד שלא תמצאו במכון אנונימי בסוקומוויט.

Health Land הוא הבחירה המועדפת על מטיילים למי שמחפש אופציה אמינה, נקייה וברמת ביניים. כמה סניפים ברחבי העיר. עיסוי של שעתיים עולה 600 עד 800 באט (16 עד 21 אירו), וזה תמורה מצוינת למחיר. לשם השוואה, אותו טיפול בצרפת היה עולה לכם בקלות 150 עד 200 אירו.

הימנעו ממכוני העיסוי שעל Khao San Road, שם המחירים מנופחים והסוכנים האגרסיביים לא מפסיקים למשוך. התרחקו רחוב אחד לכל כיוון ותמצאו איכות טובה יותר במחיר נמוך יותר.

אם אתם מתלבטים בין עיסוי תאילנדי מסורתי (בלי שמן, הרבה מתיחות ונקודות לחץ) לבין עיסוי שמן, בחרו במסורתי לפחות פעם אחת.

עיסוי שמן הוא מרגיע אבל קיים בכל העולם. עיסוי תאילנדי מסורתי, כשהוא מבוצע היטב, מרגיש כאילו מישהו מנסה לקפל אתכם לארבע בתנוחות שלא חשבתם שהגוף שלכם מסוגל אליהן, ואחר כך תרגישו מדהים.

ברים על הגג

לבנגקוק יש יותר ברים על הגג מאשר כמעט לכל עיר אחרת בעולם, ולצפות בשקיעה מהקומה ה-50 ומעלה זו חוויה ששווה לחוות לפחות פעם אחת. הנה לאן באמת כדאי ללכת.

Octave (Marriott Hotel, Sukhumvit)

Octave הוא המועדף על הקבועים והגולים, ובצדק. הוא מציע נוף של 360 מעלות, אווירה נינוחה בלי פוזה, והאפי האוור עם 50 % הנחה על קוקטיילים לפני השקיעה.

הקוקטיילים עולים בדרך כלל 300-500 באט (8 עד 13 אירו). הגיעו בסביבות 17:00 כדי לתפוס מקום טוב, הזמינו כמה משקאות במחיר מוזל בזמן שהשמש שוקעת, ותקבלו את חוויית הרופטופ הבנגקוקית המלאה בפחות מ-15 אירו.

Tichuca

האופציה הצעירה יותר, תפורה לאינסטגרם. יש שם מבנה LED ענק של "עץ מדוזות" שהוא מאוד פוטוגני. הקהל צעיר וטרנדי יותר. הקוקטיילים עולים 400-600 באט (11 עד 16 אירו). המקום יכול להיות עמוס וחגיגי בסופי שבוע, וזה יתרון או חיסרון, תלוי במה שאתם מחפשים.

Vertigo ו-Moon Bar (Banyan Tree Hotel)

האלטרנטיבה הקלאסית היוקרתית. מסעדה באוויר הפתוח עם נופים פנורמיים. יקר יותר, אבל הקבועים מסכימים שהחוויה מצדיקה את המחיר יותר מאשר אצל המתחרים.

אחרים שכדאי להכיר

Cielo Sky Bar ב-Phra Khanong כמעט לא מוכר לתיירים: פחות אנשים, ידידותי יותר לתקציב, נוף יפה בלי יומרנות. Above 11 מציע תפריט פרואני-יפני ונופים לפארק, עם אווירה שאנשים באמת באים אליה כדי ליהנות ולא כדי להציג את מצב החשבון שלהם.

זה שכדאי להימנע ממנו

Lebua (Sirocco/Sky Bar) הוא הבר המפורסם מהסרט "Very Bad Trip", והקונצנזוס בין מטיילים כמעט מוחלט: להימנע. הנוף נהדר. כל השאר בינוני. צפוף, יקר מדי, וצוות לוחץ שמנתב אתכם בכל המתחם. המקום חי כולו על הרפרנס לסרט. העדיפו את Octave או את Vertigo.

קוד לבוש וטיפים לתקציב

רוב הברים על הגג דורשים קוד לבוש smart casual: בלי מכנסיים קצרים, בלי כפכפים, בלי גופיות. הגיעו בלבוש הולם אם אתם מתכוונים ללכת.

טיפ לתקציב: הגיעו להאפי האוור של השקיעה (17:00-19:00), קחו משקה אחד או שניים, תיהנו מהנוף, ואז המשיכו את שאר הערב למקום נגיש יותר. אתם מקבלים 90 % מהחוויה תמורת 20 % מהמחיר.

Jim Thompson House

Jim Thompson היה איש עסקים אמריקאי שבנה אימפריית משי תאילנדי אחרי מלחמת העולם השנייה, לפני שנעלם בלי להשאיר עקבות ברמות מלזיה ב-1967. הבית שלו בבנגקוק, מכלול של מבני טיק מסורתיים שהורכבו מחדש לאורך תעלה, הוא כיום מוזיאון.

סיורים מודרכים באנגלית כלולים במחיר הכניסה (בערך 200 באט, כלומר 5 אירו). הבית ממוזג, מה שהופך אותו לפעילות מצוינת ליום גשום. הוא נמצא ליד תחנת BTS National Stadium, ו-Bangkok Art and Culture Centre (BACC) נמצא ממש ליד אם תרצו להמשיך לביקור נוסף. ה-BACC חינמי ומציע תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית.

Jim Thompson House נוטה לחלק את הדעות. חובבי אדריכלות ועיצוב מוצאים אותו מרתק. אם בתים ישנים מעץ טיק לא מושכים אתכם, יש דרכים טובות יותר להעביר את הזמן.

Lumpini Park ו-Benjakitti Forest Park

השטחים הירוקים של בנגקוק מציעים בריחה מבורכת מהבטון ומגזי הפליטה.

Lumpini Park הוא הגרסה הבנגקוקית לגן לוקסמבורג בגרסה טרופית: רצים בבוקר, מתרגלי טאי צ'י עם שחר ולטאות כוח ענקיות שמסתובבות סביב האגמים. הלטאות האלה אינן מסוכנות, אף על פי שהן בהחלט יכולות להפתיע כשהן באורך שני מטרים וחוצות את השביל מולכם. הכניסה חינם.

Benjakitti Forest Park חדש יותר, ולדעת מבקרים רבים גם טוב יותר. יש בו שבילים מוגבהים שמחברים אותו ל-Lumpini, והחוויה של הליכה מעל לחופת העצים אין דומה לה בבנגקוק.

בלילה השבילים המוגבהים מוארים, והנופים של קו הרקיע שווים את המאמץ. טיול לילי כאן חוסך לכם את חום היום ומעניק לכם אחת החוויות החינמיות הטובות ביותר בבנגקוק.

שני הפארקים חינמיים. לשניהם אפשר להגיע ב-BTS/MRT.

צ'יינהטאון ברגל

את צ'יינהטאון של בנגקוק (Yaowarat) הכי טוב לחקור ברגל, רצוי בשעות אחר הצהריים המאוחרות כשהחום יורד ושלטי הניאון מתחילים להידלק. העורק הראשי, Yaowarat Road, הוא קיר של חנויות זהב, דוכני אוכל רחוב ופנסים אדומים, אבל התגליות האמיתיות מסתתרות בסמטאות הסמוכות (sois).

להמלצות מפורטות על אוכל בצ'יינהטאון, ראו https://marcwiner.com/ou-manger-bangkok/. לגבי Wat Traimit (מקדש הבודהה המוזהב), שנמצא בכניסה לצ'יינהטאון, ראו https://marcwiner.com/plus-beaux-temples-bangkok/.

מעבר לגסטרונומיה ולמקדשים, בצ'יינהטאון מתפתחת סצנה של ברים נסתרים בתוך shophouses ישנים לאורך Soi Nana (לא להתבלבל עם רובע "ננה" של סוקומוויט, שהוא שונה לגמרי). Teens of Thailand הוא בר ג'ין שהתחיל את הטרנד הזה. Tax, מאותו קולקטיב, מטפח אווירת פאנק-שיק וקוקטיילים על בסיס חומץ.

אזורי חיי לילה

חיי הלילה של בנגקוק מאורגנים באזורים גיאוגרפיים נפרדים, שלכל אחד אישיות משלו. להמלצות על איפה ללון לפי ההעדפות הליליות שלכם, ראו https://marcwiner.com/ou-loger-bangkok-quartiers/.

Khao San Road הוא המטה של התרמילאים. דליי קוקטיילים זולים (80-150 באט, כלומר 2 עד 4 אירו), מוזיקה רועמת שבוקעת מהברים וקהל צעיר ובינלאומי. זה כאוטי, זה מציף, וזה מסוג המקומות שאו שמתאהבים בהם או שבורחים מהם. לא מייצג בכלל את חיי הלילה התאילנדיים, אבל משעשע בדרכו.

Thong Lor (Sukhumvit Soi 55) הוא המקום שבו התאילנדים האמידים והגולים יוצאים. יש קוד לבוש (בלי מכנסיים קצרים, בלי כפכפים), יש שירות בקבוקים במועדונים, והמחירים תואמים את האווירה. The Commons הוא community mall עם מסעדות וברים טובים, אידיאלי לדרינק פתיחה לפני שנכנסים עמוק יותר לתוך ה-soi.

Sukhumvit Soi 11 הוא הפשרה: ערבוב של גולים, תיירים ומקומיים, עם ברים על הגג, פאבים ומועדונים במרחק הליכה זה מזה.

RCA (Royal City Avenue) הוא העורק הראשי של מועדוני הלילה עם מקומות כמו Route 66 ו-Onyx, שמוקדשים לקהל שאוהב EDM ואווירת פסטיבל. מרוחק מהמרכז אבל פופולרי בקרב תאילנדים צעירים.

לברי קוקטיילים, Find the Locker Room (מוסתר מאחורי קיר של לוקרים) ו-Havana Social (כניסה דרך תא טלפון ב-Soi 11) הם ברי ספיקאיזי מצוינים.

Bamboo Bar ב-Mandarin Oriental הוא בר הג'אז הטוב ביותר בעיר, יקר ואולד-סקול. Smalls ב-Sathorn הוא מאורת ג'אז לילית ואבסינת מועדפת על גולים.

חוויות תרבותיות מעבר למקדשים

שיעורי בישול

שיעור בישול תאילנדי מצוטט באופן עקבי כפעילות הלא-דתית הטובה ביותר בבנגקוק. השיעורים הטובים ביותר כוללים ביקור בוקר בשוק טרי שבו אתם קונים את המרכיבים שלכם בעצמכם, ואז כמה שעות של למידה להכנת 3 עד 5 מנות מאפס, כולל הכנת משחת קארי ביד עם מכתש ועלי.

Silom Thai Cooking School הוא נקודת הייחוס: ביקור בשוק, קבוצות קטנות, גישה מעשית. חצי יום עולה 1 500 עד 2 000 באט (40 עד 53 אירו). Cooking with Poo ב-Klong Toey הוא שיעור קהילתי ומרגש במיוחד, אבל מתמלא מהר מאוד: הזמינו דרך Booking.com או דרך האתר שלהם כמה ימים מראש. Blue Elephant מלמד בישול תאילנדי מלכותי בבניין קולוניאלי, וזו האופציה היוקרתית ביותר ב-3 000-4 000 באט (80 עד 105 אירו).

ההבחנה המרכזית: השיעורים שמלמדים אתכם להכין משחת קארי מאפס (במקום פשוט לפתוח צנצנת מוכנה) הם אלה שמצדיקים את ההוצאה. קבוצות קטנות של פחות מ-10 אנשים מבטיחות יותר תשומת לב אישית. להמלצות קולינריות נוספות, ראו https://marcwiner.com/ou-manger-bangkok/.

מופעים מסורתיים

Calypso Cabaret ב-Asiatique הוא מופע קברט ליידיבוי ידוע. Siam Niramit היא הפקה בימתית רחבת היקף על ההיסטוריה והתרבות התאילנדיות. שניהם מכוונים לתיירים, אבל Siam Niramit במיוחד הוא מופע אור וקול ששווה את הדרך.

למשהו אינטימי יותר, מופעי הבובות ב-Baan Silapin (Artist's House) בתעלות של תונבורי הם מסורתיים, חינמיים, ורחוקים ככל האפשר מתיירות המונים.

מקומות שרוב המבקרים מפספסים

Bang Krachao (הריאה הירוקה)

אי מכוסה בצמחייה טרופית מעבר לנהר, מול מרכז בנגקוק, שנגיש בשיט מעבורת קצר. שכרו אופניים ב-50-100 באט (1 עד 3 אירו) וסעו בשבילי הבטון המוגבהים דרך הג'ונגל. קשה להאמין שאתם באותה עיר.

בקרו בשוק Bang Nam Phueng בסוף השבוע בשביל אוכל מקומי.

Talad Noi

רובע היסטורי ליד צ'יינהטאון עם אמנות רחוב, סמטאות צרות ובתי קפה טרנדיים שמתערבבים עם מוסכי רכב ישנים. Mother Roaster, בית קפה מעל חנות חלקי חילוף, תופס היטב את רוח השכונה. זו חתיכה של בנגקוק הישנה שנמצאת בעיצומה של מטמורפוזה, אורגנית והדרגתית.

שוק הפרחים ב-4 לפנות בוקר

Pak Khlong Talat, שוק הפרחים המרכזי של בנגקוק, הוא בשיאו בשעות שלפני הזריחה, כשקמעונאים מגיעים להצטייד בפרחים טריים. זו לא אטרקציה תיירותית מאורגנת, וזה בדיוק מה שהופך אותו למעניין. הצבעים והיקף המחזה ב-4 לפנות בוקר הם משהו שפשוט אי אפשר לראות בשעות הרגילות.

Benjakitti בלילה

כבר הוזכר למעלה, אבל זה ראוי לחזרה: השביל המוגבה דרך Benjakitti Forest Park אחרי רדת החשכה, כשקו הרקיע של בנגקוק מואר סביבכם, הוא חינמי ואחת החוויות הכי לא מוערכות בעיר.

לתכנן את הפעילויות שלכם: לוגיסטיקה ותחבורה

רוב הפעילויות במרכז בנגקוק נגישות ב-BTS (Skytrain) או ב-MRT (מטרו). לכל השאר, Grab (המקבילה הדרום-מזרח אסייתית ל-Uber) הוא פתרון ברירת המחדל. לטיפים מפורטים על תחבורה, תקציב ואיך להתנייד בלי לשלם יותר מדי, ראו https://marcwiner.com/preparer-voyage-bangkok/.

כמה הערות תחבורה ספציפיות לפעילויות:

טיולי היום (Ayutthaya, Amphawa, Maeklong) עובדים הכי טוב עם יציאה מוקדמת, אידיאלית סביב 7:00-8:00. Kanchanaburi מצריך לילה במקום כדי להצדיק את עצמו.

השווקים כפופים ללוחות זמנים מדויקים. Chatuchak פועל שבת-ראשון (הגיעו סביב 9:00-10:00). Amphawa מיום שישי עד יום ראשון (הגיעו בשעות אחר הצהריים המאוחרות). Khlong Lat Mayom רק בסופי שבוע.

הברים על הגג מרוכזים סביב Sukhumvit ו-Silom. תכננו להגיע סביב 17:00 בשביל האפי האוור של השקיעה.

קרבות המואי תאי ב-Rajadamnern הם במיטבם ביום שישי בערב. הזמינו כרטיסים מראש בעונה הגבוהה.

איך בנגקוק משתווה

אם אתם מתכננים טיול ארוך יותר בדרום-מזרח אסיה, הפעילויות בבנגקוק עומדות יפה מאוד בהשוואה ליעדים הגדולים האחרים. טיולי היום כאן (במיוחד Ayutthaya) מציעים ממד היסטורי שלא קיים בטיולים סביב פוקט, שנוטים יותר לאיים ולחופים. לעומת פעילויות בבאלי, בנגקוק מחליפה את טרסות האורז והטרקים על הרי געש בחקר עירוני ובטבילה תרבותית.

שני היעדים מציעים שיעורי בישול מצוינים וסיורי מקדשים, אבל ההיקף והמגוון של הדברים שאפשר לעשות בבנגקוק עדיין קשים מאוד לתחרות באזור.

למדריך מלא לטיול שלכם בבנגקוק, כולל איפה ללון, מה לאכול ואיך להתנייד, חזרו ל-https://marcwiner.com/guide-complet-visiter-bangkok/.

להשראה נוספת באסיה, ראו את הפעילויות שאסור לפספס בהאנוי עם מפרץ הא לונג