מחית שורש סלרי עם פקורינו, ללא תפוחי אדמה וללא חלב: שורש הסלרי מאודה, נטחן ואז נסחט.

Pas encore de notes

מרווה קצוצה מבשמת מחית עדינה ומעט פלפלית, עם המליחות של הפקורינו ופפריקה מעושנת. מחית שורש הסלרי הזאת היא חלופה קלילה יותר למחית תפוחי אדמה. להכנת 2 מנות, הקצו 25 דקות, מהן 20 דקות אידוי, והיא מתאימה כתוספת לארוחת חג המולד וגם לארוחת ערב באמצע השבוע. את המתכון הזה תמצאו גם בין מנות הקטו שלי.

מהי מחית שורש סלרי?

כאן המחית עשויה משורש סלרי מבושל, שנטחן למרקם חלק. שורש הסלרי הוא שורש תפוח, לח מטבעו, עדין וארומטי. משתמשים בחצי שורש, כלומר כ-300 עד 400 גרם לאחר הניקוי, ומאדים אותו לפני הטחינה הדקה.

התוצאה תלויה במרקם לא פחות מאשר בתיבול. חופן נדיב של פקורינו מגוררת טרייה, או של גבינה מיושנת ויבשה למדי, מסמיך את התערובת ומוסיף גוף, מליחות ונגיעת אומאמי, אך אינו מחליף את הסחיטה. לאחר הטחינה המחית נותרת לעיתים קרובות רכה מדי, ולכן כדאי לסחוט אותה במגבת מטבח נקייה ולחה מעט כדי להוציא את המים. אין צורך בתפוחי אדמה או בחלב, כי שורש הסלרי כבר מכיל די לחות.

Riz de chou-fleur à l'oignon nouveau et au piment — באותו נושא: אורז כרובית עם בצל ירוק וצ’ילי.

תוספת מירקות שורש

מגישים את המחית חמה, כתוספת מירקות שורש לצד עוף צלוי, בשר חזיר או בשר בבישול ממושך. שורש הסלרי מתאים לכך בזכות בשרו המוצק, שמתרכך באידוי, ובזכות הניחוח הצמחי שלו, העדין דיו להשתלב עם גבינה מיושנת.

שלושה פרטים חשובים במיוחד: הסחיטה לאחר הטחינה, גירור הפקורינו ברגע האחרון, ואם אפשר, שימוש בפפריקה מעושנת. לקבלת מרקם עדין, שורש הסלרי צריך להיות מוצק וכבד ביחס לגודלו. יש להסיר בקפידה את קליפתו העבה ואת השורשונים שלו, שכן די בחתיכה סיבית אחת כדי לפגוע בחלקות המחית.

המרכיבים העיקריים

שורש הסלרי הוא הבסיס: חצי שורש במשקל 300 עד 400 גרם לאחר הניקוי, בעל טעם צמחי עדין ולחות טבעית, חתוך לחתיכות בגודל אחיד לבישול שווה. בחירת השומן פשוטה: כף שמן זית כתית מעולה לעושר צמחי, או כף חמאה לעדינות חלבית, בלי לשלב בין השניים.

Purée de chou-fleur rôti à la purée d'amande — לגיוון: מחית כרובית צלויה עם מחית שקדים.

שתי כפיות פפריקה טחונה, רצוי מעושנת, מוסיפות חמימות, צבע עדין ועומק. אפשר להשתמש גם בפפריקה לא מעושנת לתוצאה עדינה יותר. שתי כפיות טימין מיובש, שאפשר להחליף באורגנו או במרווה, מדגישות את הטעמים הירוקים של שורש הסלרי. מתחילים בקורט מלח ים קלטי, והפלפל השחור מוסיף חמימות עדינה וטעם שנשאר בפה.

הפקורינו, חופן נדיב מגורר טרי מגבינה מיושנת ויבשה למדי, מתפזרת טוב יותר כשמגררים אותה ממש לפני השימוש, ומסמיכה את המחית בלי להחליף את הסחיטה. חופן קטן של מרווה טרייה, קצוצה ברגע האחרון, שומר על ניחוחו כתוספת להגשה. הציוד פשוט: סיר או סיר אידוי, בלנדר מוט או מעבד מזון קטן, קולפן ומגבת מטבח נקייה, ללא ריח של חומר כביסה.

דגשים להכנה ולהגשה

הבישול חיוני: לאחר 20 דקות אידוי, מזלג צריך לחדור ללא התנגדות, אחרת המחית עלולה להיות סיבית. המתנה קצרה לאידוי הלחות לפני הטחינה מפחיתה את עודפי המים. השלב המכריע מגיע לאחר מכן: מעבירים את המחית למגבת מטבח נקייה ולחה מעט וסוחטים בזהירות ברגע שהיא פושרת; הנוזלים יוצאים והמחית נעשית מרוכזת יותר. מוסיפים את הגבינה ללא חימום יתר, שכן הרתחה לאחר הוספתה עלולה ליצור מרקם גרגירי. מתקנים את כמות המלח בזהירות, משום שהפקורינו כבר מוסיפה מליחות.

Épinards à la crème d'ail rôti — כדאי לגלות גם: תרד בקרם שום צלוי.

אם נשארה מחית, הכניסו אותה בהקדם למקרר בכלי סגור ואכלו אותה ללא דיחוי, לאחר חימום עדין בבן מארי או במיקרוגל במקטעים קצרים. מנה מכילה כ-83 קלוריות ו-13 גרם פחמימות נטו, נתון המשתנה לפי משקל שורש הסלרי. בדרך כלל זו כמות נמוכה יותר מאשר במחית תפוחי אדמה, אך זו אינה מנה קטוגנית למהדרין. בהגשה, גם פטריות בבישול איטי מתאימות לצדה, עם הרוטב החום שלהן וניחוחות היער. את המרווה הטרייה מוסיפים בסוף עם מעט גבינה מגוררת.

מנות נוספות בסגנון הזה תמצאו בין המתכונים דלי הפחמימות שלי.