נרוטומאקי ביתי

מתכון טעים לנרוטומאקי שישדרג כל קערת ראמן

כשאתם מתענגים על קערה מהבילה של ראמן שויו, אולי שמתם לב לצורה לבנה דמוית ענן, שבמרכזה ספירלה ורודה, הצפה בין שאר מרכיבי המנה, שרובם בגווני חום. אם כן, כנראה נתקלתם בנרוטומאקי, סוג של עוגת דג יפנית.

מהו נרוטומאקי?

בפשטות, נרוטומאקי הוא עוגת דג יפנית לבנה שבמרכזה ספירלה ורודה. החלק הלבן עשוי מסורימי — תערובת של דג טחון שנשטף היטב ומעורבב עם סוכר.

מאחר שהדג נשטף היטב, הטעם הדגי שלו אינו דומיננטי מדי. תעשיית הסורימי חשובה מאוד ביפן, וכ-2-3 % מהדיג העולמי משמשים לייצורו.

הדגים המשמשים לכך הם בדרך כלל פילטים של דגי ים לבנים ורזים, כמו פולוק או מרלוזה, בדומה לאומוקים קוריאניים (עוגות דג).

הסוכר, וגם המירין, מתווספים כדי להאריך את חיי המדף — מנהג שמקורו בימים שלפני המצאת המקרר. לאחר מכן מעצבים את הסורימי לגליל ומאדים אותו.

צבע מאכל אדום או ורוד מתווסף לשכבה פנימית של סורימי, וכך נוצרת הספירלה הוורודה האופיינית.

באשר למקור השם, רבים מייחסים אותו בטעות לאנימה היפנית „נארוטו“. למעשה, הוא נקרא על שם מצר נארוטו ביפן. המצר, השוכן בין האי אוואג'י לשיקוקו, ידוע בזרמיו החזקים ובמערבולותיו — ומכאן הספירלה הוורודה המזוהה עם הנרוטומאקי.

ההיסטוריה של נרוטומאקי

כדי להבין את מקורותיו של הנרוטומאקי, מעניין לחזור להיסטוריה של השימוש במשחת דגים ביפן. מן התיעוד עולה שמשחה זו נאכלת לפחות מאז תקופת הייאן (794-1192). באותם ימים היו משפדים אותה על מקל במבוק וצולים אותה מעל האש — דבר שאפשר לראות בו את האב הקדמון של הצ'יקווה המודרני.

הנרוטומאקי עצמו הופיע מאוחר יותר, במאה ה-16. לפי ספר מתקופת אדו בשם “Konnyaku Hyaku chin”, באותה תקופה נהגו לאכול את הנרוטומאקי כשהוא עטוף באצת קלפ או בעור טופו.

אף שכיום הוא מזוהה בעיקר כתוספת לראמן, הנרוטומאקי שימש במקור כתוספת לאטריות סובה ולאודון. עם עליית הפופולריות של הראמן, חלק משפי הסובה הפכו לשפי ראמן ולקחו איתם את הנרוטומאקי כדי לקשט את המנות החדשות שלהם.

כפי שהוזכר קודם, רבים ממרכיבי ראמן השויו — כמו הצ'אשו, נבטי הבמבוק (מנמה) והציר (דאשי, למשל) — נוטים לגווני חום.

הנרוטומאקי, עם הספירלה הוורודה שלו, מוסיף כתם צבע חיוני, וזה אחד הדברים שתרמו לפופולריות שלו. עם זאת, עם המעבר העכשווי לראמן טונקוצו (המבוסס על עצמות חזיר) במקום ראמן שויו (המבוסס על רוטב סויה), הפופולריות של הנרוטומאקי כתוספת לראמן החלה לדעוך.

ההבדל בין נרוטומאקי לקמאבוקו

בקצרה, כל נרוטומאקי הוא קמאבוקו, אבל לא כל קמאבוקו הוא נרוטומאקי. קמאבוקו מגיע בכמה צורות, והנפוצות ביותר הן הוורודה והלבנה.

לגרסה הוורודה יש טבעת ורודה סביב מרכז לבן, ואילו הגרסה הלבנה היא… לבנה לחלוטין. סוג נוסף של קמאבוקו הוא הצ'יקווה, שהוא חלול ובעל צורה צינורית עם מעטפת חיצונית צלויה; לעיתים קרובות מגישים אותו באודן או מטגנים אותו בטמפורה.

יש גם מקלות דמויי סרטן, העשויים ממשחת דגים המתובלת בתמצית סרטן, ולעיתים קרובות מגלגלים אותם באצת נורי להכנת רולי סושי.

בקיצור, נרוטומאקי הוא סוג מסוים של קמאבוקו, שמזוהה בזכות הספירלה האדומה-ורודה שלו.