מהו טארו?
טארו הוא ירק תת-קרקעי שמקורו בצמח רב-שנתי הידוע מדעית בשם Colocasia esculenta. החלק הנאכל של הצמח אינו למעשה שורש, אלא קורם או פקעת – מעין גבעול תת-קרקעי מעובה המוקף בקשקשים.
לקורם הגלילי או הכדורי הזה יש קליפה חומה ושעירה, והוא מצמיח עלים ירוקים גדולים בצורת לב ולעיתים בצורת חץ. שני החלקים האלה, על אף שהם רעילים כשהם נאים, אכילים אם מבשלים אותם היטב.
ישנם שני זנים עיקריים של טארו: Eddo (או Eddoe) ו-Dachine (או Dasheen).
אדו מתייחס לזני טארו בעלי קורמים קטנים (מ-150 עד 300 גרם), עם בשר לבן ויבש וטעם אדמתי ומעט חמצמץ.
דאשין מתייחס לזני טארו בעלי קורמים גדולים (מ-1 עד 2 קילו), עם בשר לבן ורך, מעורק בסגול, וטעם מתקתק שמזכיר אגוזי לוז.
באמריקה הדרומית קיים גם טארו מלנגה, הדומה לזן הראשון אך בעל קורם ארוך יותר, טעם אגוזי ובשר פריך יותר, שמופיע בצבעים שונים (לבן, צהוב, ורוד או סגלגל).
מקור הטארו
מקורו של הטארו כנראה בדרום-מזרח אסיה. ייתכן שהוא אחד מצמחי המאכל המתורבתים העתיקים ביותר בעולם: שרידיו נמצאו על כלי אבן המתוארכים ללפני 28000 עד 20000 שנה באיי שלמה. כיום אפשר לגדל טארו באזורים הטרופיים של אסיה, אפריקה, אוקיאניה והאיים הקריביים.
בהוואי נחשב הירק הזה לאב קדמון קדוש של התושבים, משום שלפני יותר מ-500 שנה הוא הציל את חייהם של הפולינזים שהיגרו לאי, שבו היו אז מעט צמחי מאכל.
איך מגדלים טארו?
לגידול טארו אפשר להשתמש בזרעים או בחוטרים היוצאים מן הקורמים. בפועל, מסירים את הנצרים הצעירים המתפתחים מן הקורם המרכזי ואז שותלים אותם. נצרים אלה יהפכו בהמשך לצמחי טארו חדשים, שגם הם יצמיחו בתורם צמחים נוספים.
טארו משגשג במיוחד באזורים לחים. עם זאת, אפשר לגדל אותו גם באזורים יבשים יותר באמצעות מערכת השקיה.
עם זאת, חשוב לציין שאיכות הטארו הגדל בתנאים כאלה אינה משתווה לזו של טארו שמגיע מאזורים לחים. באזורים יבשים הטארו נוטה לגדול לאט יותר ולקבל מרקם יבש יותר. לעומת זאת, טארו שגדל בסביבה לחה מתאפיין במרקם רך ודביק יותר.
איך להכין ולבשל טארו בבטחה?
כזכור, פקעות טארו נאות רעילות ומסוכנות מאוד. הן מכילות אוקסלט סידן, שעלול לגרום לגירוי בעור במגע, וכן לצריבה, כאב ונפיחות בפה ובגרון כשאוכלים אותן. לכן יש להיזהר בזמן ההכנה, לפני הבישול.
בתחילה מומלץ להשתמש בכפפות מטבח כשמקלפים את הטארו. אחר כך יש להשרות אותו במים קרים ולשטוף אותו היטב כדי להסיר את כל הלכלוך. לאחר מכן אפשר לבשל אותו בכל דרך שתרצו.
אפשר לבשל את קורמי הטארו בדרכים שונות: בהרתחה, באידוי, בבישול איטי, בטיגון, בצלייה וכו'.
שימו לב, לירק השורשי הזה לוקח זמן להתבשל לגמרי ולהתרכך. למשל, אם תרצו להרתיח או לאדות אותו, תצטרכו 20 עד 30 דקות. כמו כן, אם תרצו להשתמש בעלי טארו, מומלץ להרתיח אותם במשך 45 דקות לפני האכילה ולהחליף את המים באמצע הבישול.
טארו במטבח האסייתי
באסיה משתמשים בטארו להכנת מנות טעימות רבות.
בין המנות הפופולריות ביותר יש מרקי טארו: פורסים או חותכים את הקורמים לקוביות ומבשלים אותם עם בשר וירקות אחרים. המתכונים משתנים ממדינה למדינה. במטבח הווייטנאמי יש מרק טארו עם שרימפס ומרק טארו עם תרד מים וברווז.
במטבח היפני מבשלים טארו עם פטריות ומחית מיסו. במטבח הקוריאני, מרק הטארו toran guk מוכן עם בקר ודגים מיובשים.
אפשר גם לבשל אותו בבישול איטי. בהודו, טארו מתבשל עם קארי. ביפן יש את satoimo no nimono המפורסם, תבשיל טארו בבישול איטי עם חומרי יסוד מקומיים כמו דאשי, סאקה, רוטב סויה, מירין ומעט סוכר.
במטבח הקנטונזי והסיני, לאחר אידוי מועכים את הטארו למחית, בדומה לפירה תפוחי אדמה אצלנו, ואוכלים אותו כתוספת או משתמשים בו להכנת מנות מלוחות ומתוקות אחרות. למשל, מערבבים את המחית עם בשר חזיר טחון ומתובל כדי להכין כופתת טארו פריכה במיוחד (wuhgok או כיסון טארו תפוח) שמטגנים במחבת, או עם קמח אורז דביק כדי להכין עוגת טארו מטוגנת שאוכלים עם חזיר, פטריות ונקניקים.
לבסוף, מחית טארו מתוקה יכולה לשמש כמילוי לעוגות ירח, לחמניות מאודות או באן קאם. אפשר גם לעצב ממנה פנינים קטנות ולהרתיח אותן במים ממותקים כדי לקבל קינוח קיצי מרענן. ואם אתם חובבי באבל טי, אתם חייבים לטעום באבל טי טארו!
איפה קונים טארו?
בחנויות מכולת טארו נמכר בדרך כלל כפקעות שלמות או חתוכות. בזמן הקנייה, חשוב לבדוק את איכותו על ידי בחינת צבע הבשר. אם אתם מבחינים בעורקים חומים, ייתכן שהטארו מקולקל.
בחירת סוג הטארו תלויה גם בשימוש המתוכנן. למנות מתוקות מומלצים זני דאשין בזכות טעמם הייחודי. אם אתם מתכננים להכין צ'יפס או מתכונים אחרים שדורשים מרקם יבש יותר, אדו או מלנגה יהיו בחירה טובה יותר. למרקים או לתבשילים אפשר להשתמש בכל זן של טארו, לפי המרקם והטעם שאתם מעדיפים.
איך מאחסנים טארו?
כדי לשמור על פקעות טארו שלמות, עדיף לאחסן אותן במקום קריר ויבש. הימנעו מאחסון במקרר, משום שהלחות עלולה לרכך ולקלקל אותן במהירות. באשר לפקעות טארו קלופות או חתוכות, אפשר לשמור אותן בקופסה אטומה ולהניח במקרר.
מומלץ לצרוך אותן בתוך 3 עד 4 ימים מרגע ההכנה.
