כמעט אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בפטרוזיליה. למיצובה, שמוכר היטב במטבח היפני, אין שום סיבה לקנא במקבילו האירופי. אפילו הייתי אומר שזו עשויה להיות תגלית נהדרת לחובבי עשבי תיבול ארומטיים!
מיצובה: מה זה בעצם?
“מיצובה” פירושו מילולית “שלושה עלים” ביפנית. לפעמים מכנים אותו גם “פטרוזיליה פראית של יפן”, “פרע יפני”, “פטרוזיליית אבן”, "פטרוזיליה יפנית"… כפי שכבר הבנתם, זהו עשב תיבול ארומטי בעל עלים ירוקים גדולים, שהיפנים משתמשים בו במרקים, בכיסונים (למשל בבצק של גיוזה!), במנות אטריות ובסלטים.
הוא משמש גם כקישוט במנות רבות, כמו האויאקודון. קצת כמו פטרוזיליה רגילה, אפשר לומר… אלא שלמיצובה יש פרופיל טעמים מעט ייחודי יותר מזה של הפטרוזיליה האיטלקית, אף על פי ששניהם שייכים לאותה משפחה בוטנית.
מהיכן מגיע המיצובה?
המיצובה גדל בעיקר בטבע, ביערות יפן, סין וקוריאה. בסביבתו הטבעית, הצמח יכול להגיע לגובה של כמטר, וקצת פחות כשמגדלים אותו בגינה.
ביפן יש לו חובבים כבר מאות שנים, הן כמרכיב קולינרי והן כצמח צל. לפי המסורת, הוא אמור גם להביא מזל לזוגות צעירים שנישאו זה עתה. לכן אין זה מפתיע לראות כמה גבעולי מיצובה מקשטים את השולחנות והמנות, וגם את זר הכלה.
איזה טעם יש למיצובה?
מבחינת הטעם, אפשר למצוא קווי דמיון בין המיצובה לפטרוזיליה שטוחה או לכרוויל. הוא רענן, עדין ומעט לימוני. למיצובה יש גם נימות של סלרי, אנג'ליקה וכוסברה, וזה בדיוק מה שהופך אותו לאידיאלי לימים נעימים. כשהוא מבושל, המיצובה מאבד מהארומה שלו והופך בעיקר למריר.
לכן אכן עדיף לצרוך אותו נא. עם זאת, אם תהיתם, מיצובה כמעט שלא נמכר בצורה מיובשת. בדרך כלל משתמשים בו טרי. בשביל קישוט יפה כמו זה, בכל מקרה עדיף — גם מבחינה חזותית — להשתמש בו כשהוא עדיין טרי ורענן, ועדיין עשיר בטעמיו.
מיצובה ומינארי: מה ההבדל?
לא פעם מבלבלים גם בין מיצובה למינארי. אכן, אלה עשבי תיבול שחשוב להבחין ביניהם, ובעיקר מבחינת הטעם. המיצובה הוא עשב עדין עם נימות של סלרי וחמציץ. המינארי, לעומתו, אגרסיבי יותר.
לעיתים קרובות משווים את טעמו לפלפל ירוק. נוסף על כך, זהו צמח מים, בעוד שהמיצובה גדל בסביבות מיוערות. לכן אין כאן באמת מקום להשוואה.
איך משתמשים במיצובה במטבח?
כדאי לדעת שכל חלקי צמח המיצובה אכילים; מהשורש ועד העלים. אפילו הזרעים והגבעולים, אז אל תזרקו אותם. לעיתים קרובות מפזרים כמה ענפי מיצובה על מנות מהירות, שלא דורשות הרבה הכנה, כמו סלטים, כדי להוסיף נגיעה נוספת של רעננות.
אפשר גם לפזר עלי מיצובה במנות אורז, סושי או במנות על בסיס ביצים, כמו הטמאגויאקי או האויאקודון. הקפידו להשתמש בו בסוף ההכנה ובעיקר לא לבשל אותו, אחרת הוא מפיץ מרירות די לא נעימה.
ביפן משתמשים לעיתים קרובות במיצובה כדי לרענן את מרק המיסו או להעצים את טעמו של הדונבורי, מנות עוף או חזיר מטוגן. זה גם מה ששמים בלחמנייה הקטנה שלצד קערת האוצ'זוקה, מנה יפנית מסורתית המורכבת מאורז ותה.
במה אפשר להחליף מיצובה?
באופן לא מפתיע, אפשר להחליף את המיצובה בפטרוזיליה שטוחה. זה אחד התחליפים הטובים ביותר. אם לא, אפשר להשתמש גם בכרוויל, בעלי סלרי, בכוסברה קצוצה…
איפה אפשר למצוא מיצובה?
תמצאו מיצובה בקלות רבה יותר בחנויות מתמחות. זהו צמח שעדיין לא מאוד מוכר באירופה, ולכן עדיף לפנות למקומות המתאימים.
מה גם שהבחירה הזו כנראה תבטיח לכם מוצר אותנטי יותר. לעיתים קרובות גם יקרה שהעשב יימכר עם השורשים, אז אל תופתעו. נראה שאפשר אפילו לגדל אותו בבית עם תאורה והצללה מתאימות, ועם תערובת של אדמת שתילה, חול ומצע זריעה.
איך לשמור על מיצובה?
אפשר לשמור את המיצובה עם הגבעולים והשורשים בצנצנת מלאה במים (כמו זר פרחים) במקרר. אם תחליטו לחתוך הכול, תוכלו לעטוף אותו במגבות מעט לחות במגירת הירקות. כך תוכלו לשמור אותו בערך שבוע, בהתאם לטריות המוצר.
