רוטב ארגנטינאי ללא בישול מפטרוזיליה שטוחה, שום, אורגנו מיובש וחומץ יין אדום, שמזלפים בכף על בשרים צלויים.
הבשר יורד מהגחלים, המעטה השחום עדיין רוחש, וקערת הרוטב הירוק כבר מחכה במרכז השולחן. כף צ'ימיצ'ורי זולגת על הפרוסה: הפטרוזיליה והשום הטריים, החומץ העוקצני, נגיעה של פלפל חריף והשמן שמתערבב במיצי הצלייה. כל אחד לוקח עוד היישר מהקערה, וגם חתיכת לחם נטבלת בה בזמן שמחכים להמשך. אחרי שטועמים, בשר צלוי שמוגש בלי הרוטב שלו נראה ממש עירום.

מה זה צ'ימיצ'ורי?
צ'ימיצ'ורי הוא רוטב ללא בישול מארגנטינה ומאורוגוואי: פטרוזיליה שטוחה ושום קצוצים בסכין, אורגנו מיובש, פלפל חריף, פלפל שחור, חומץ יין אדום ושמן זית, שמערבבים על בסיס תמיסה של מים פושרים ומלח גס. הרוטב נשאר נוזלי ועשבי התיבול צפים בשמן ובחומץ, רחוק מתחליב סמיך כמו מיונז יפני. כמו רוטב שיין מהאנטילים, הוא נשען על עשבי תיבול טריים ועל חמיצות כדי להפיח חיים בבשר הצלוי.
מקור השם עדיין שנוי במחלוקת. ההסבר המבוסס ביותר קושר אותו למילה הבסקית צ'ימיצ'ורי, שמשמעותה בקירוב היא ״תערובת של כמה דברים״, ושהגיעה עם המהגרים הבסקים בסוף המאה התשע עשרה. השערה אחרת קושרת אותו לשפת הקצ'ואה, ואילו הסיפור על אירי בשם ג'ימי מק'קארי הוא בגדר אגדה.

רוטב שנולד סביב האסאדו
במאה התשע עשרה, הגאוצ'וס של הפמפס חיים מעדריהם וצולים בקר לאט על אש עצים, הגרסה הקדומה של האסאדו. הם נמצאים תמיד על גב הסוס, ובלי אפשרות לשמור עשבי תיבול טריים, לוקחים איתם מצרכים יבשים: אורגנו, שום ופלפל חריף. על הבשר הם יוצקים תמיסה פשוטה של מים ומלח גס, לפעמים בתוספת עלה דפנה.
בהמשך מצטרפים לתמיסת המלח חומץ ושמן לצד עשבי התיבול, ורוטב הצלייה הופך לרוטב העומד בפני עצמו. איש אינו יודע מי המציא אותו ומתי, וכל משפחה שומרת על הגרסה שלה.
במהלך האסאדו, קערת הצ'ימיצ'ורי עוברת בין מגשי הבשר וכל אחד לוקח לעצמו. החומץ מאזן את השומניות של הואסיו או של הטירה דה אסאדו, ועשבי התיבול משלימים את הטעם המעושן. בתאילנד, בקר הנמר הבוכה פועל על אותו עיקרון, עם רוטב חמצמץ וחריף לצד הבשר הצלוי.
המרכיבים העיקריים של הצ'ימיצ'ורי

הפטרוזיליה השטוחה מעניקה לרוטב את הגוף שלו, עם 60 גרם לשמונה מנות. קוצצים אותה בסכין לחתיכות קטנות ונפרדות, כי מעבד המזון מועך את העלים והופך את הרוטב לכהה ומריר. חמש שיני שום טרי, שגם אותן קוצצים דק, מוסיפות חריפות ברורה, עזה בהרבה מזו של שום מטוגן.

האורגנו כאן מיובש: הוא מעניק את הנימה השרפית שבבסיס הרוטב, מורשת מהצידה של הגאוצ'וס, ולאורגנו טרי אין אותה עוצמה. האחי מולידו הארגנטינאי הוא פלפל חריף טחון גס, עדין ופירותי. אם אין, גם פתיתי פלפל חריף יעשו את העבודה, בכמות קטנה בחצי אם הם חריפים מאוד. אין קשר לאבקת צ'ילי, שהיא תערובת של כמה תבלינים.
תמיסת המים הפושרים והמלח הגס מתבלת כל פיסת פטרוזיליה באופן אחיד. חומץ היין האדום מעניק את החמיצות: חומץ יין לבן או חומץ שרי יכולים להחליף אותו היטב, אבל חומץ בלסמי מתוק מדי וחומץ אורז עדין מדי. שמן הזית מחבר הכול ומרכך את החומץ.
דגשים להכנת צ'ימיצ'ורי מוצלח
מכינים קודם את תמיסת המלח, מוסיפים אליה את עשבי התיבול, ואת השמן מוסיפים בסוף. צ'ימיצ'ורי מוצלח זולג מהכף, עם חתיכות ירוקות מובחנות היטב. אם עשבי התיבול יוצרים משחה, מוסיפים שמן כף אחר כף.
המנוחה חשובה: לפחות 2 שעות בטמפרטורת החדר, או לילה במקרר, כדי לרכך את השום והחומץ. רוטב שהוצא מהמקרר צריך לחזור לטמפרטורת החדר לפני ההגשה, כי השמן הקר מסמיך ומעמעם את הטעמים. כשטועמים אותו על חתיכת לחם, הוא צריך להרגיש קצת מלוח וחריף מדי: הבשר הצלוי סופג את שניהם.
עם מה מגישים צ'ימיצ'ורי?
מזלפים צ'ימיצ'ורי בכף על בשר שכבר נצלה. אם מוסיפים אותו לפני הצלייה, הוא נשרף ומסתיר את טעם הבשר, בעוד שרוטב יאקיניקו משמש גם כמרינדה. הוא מלווה צ'וריפאן, כריך עם נקניקייה צלויה, פרובולטה, גבינה צלויה, פילה מיניון בסיר טיגון ללא שמן או תפוחי אדמה צלויים.

גם חצילים בסיר טיגון ללא שמן או קישואים בסיר טיגון ללא שמן אפשר לצפות בצ'ימיצ'ורי מיד כשהם מוכנים. הוא נשמר 2 שבועות במקרר בצנצנת סגורה, תחת שכבת שמן, אבל הפטרוזיליה מאבדת את הגוון הירוק העז שלה אחרי כארבעה ימים. אפשר להקפיא אותו ל-3 חודשים בתבנית לקוביות קרח.

רכיבים
תמיסת מלח
- 60 מ״ל מים פושרים
- 2 כפיות מלח גס
- 120 מ״ל חומץ יין אדום
עשבי תיבול ושמן
- 60 גרם פטרוזיליה שטוחת עלים
- 5 שיני שום
- 2 כפות אורגנו מיובש
- 2 כפיות צ'ילי בפתיתים, או אחי מולידו
- 1 כפית פלפל שחור
- 200 מ״ל שמן זית
מנוחה ותיבול
- 1 עלה דפנה, לא חובה
הוראות הכנה
תמיסת מלח
- יוצקים את המים הפושרים לקערה.60 מ״ל מים

- מוסיפים את המלח הגס.2 כפיות מלח גס

- מערבבים עד שהמלח נמס ולא מרגישים עוד גרגירים בתחתית הקערה.
- מוסיפים את חומץ היין האדום: מכינים את תמיסת המלח לפני כל השאר, היא זו שמתבלת כל עלה באופן אחיד.120 מ״ל חומץ יין אדום

עשבי תיבול ושמן
- קוצצים דק את הפטרוזיליה בסכין מושחזת היטב, לעולם לא במעבד מזון, ושומרים על חתיכות נפרדות בלי להפוך אותה לעיסה ירוקה ורטובה.60 גרם פטרוזיליה

- קוצצים את השום דק באותה מידה.5 שיני שום

- מוודאים שמקרש החיתוך עולה ריח עז של פטרוזיליה ושום, ושעלי הפטרוזיליה שומרים על צורתם, אינם מעוכים ואינם כהים.
- מוסיפים לתמיסת המלח את הפטרוזיליה, השום, האורגנו המיובש, הצ'ילי והפלפל השחור.2 כפות אורגנו, 2 כפיות צ'ילי, 1 כפית פלפל

- מערבבים כדי לפזר את עשבי התיבול בתמיסת המלח.
- יוצקים את שמן הזית.200 מ״ל שמן זית

- מערבבים שוב: עשבי התיבול צריכים לצוף בחופשיות בנוזל.

- אם עשבי התיבול מתגבשים לעיסה, מוסיפים שמן כף אחר כף, עד שהרוטב נוזל מהכף.
מנוחה ותיבול
- מוסיפים את עלה הדפנה, אם משתמשים בו.1 עלה דפנה,
- מכסים את הקערה.
- מניחים למנוחה של לפחות 2 שעות בטמפרטורת החדר, או לילה שלם במקרר: המנוחה מעדנת את החריפות הראשונית של השום והחומץ.
- הרוטב מוכן כשהשמן שמעל עשבי התיבול מקבל גוון ירקרק והחומץ כבר לא צורב בגרון.

- אם הרוטב נח במקרר, מחזירים אותו לטמפרטורת החדר לפני ההגשה: שמן קר סמיך ומעמעם את הטעמים.
- מערבבים את הרוטב.
- טועמים אותו על חתיכת לחם, ולא ישירות מהכף.
- מתקנים תיבול במלח, בחומץ או בשמן: כשטועמים את הרוטב לבדו, הוא צריך להרגיש מעט מלוח וחריף מדי, כי הבשר הצלוי סופג את שניהם.