הגלנגל, או גלאנגל, הוא בן דודו ההדרי של הג'ינג'ר, קנה שורש שנעשה בו שימוש תכוף במטבח האסייתי, הדרום-אסייתי וההודי. במטבח האינדונזי ובמטבח התאילנדי הוא אהוב במיוחד.
טעמו פלפלי וחריף, עם רמז לאורן. אף על פי שהגלנגל אינו קל למציאה כמו ג'ינג'ר, זהו מרכיב ששווה לחפש, ואפשר לקנות אותו מיובש, טחון וטרי.
מהו גלנגל?
אף שמשתמשים בו כתבלין וכמרכיב ארומטי, גלנגל הוא קנה שורש, כלומר גבעול תת-קרקעי של צמח שמוציא נצרים ויוצר צמיחה חדשה.
הוא שייך למשפחת הזנגביליים (הנקראת גם משפחת הג'ינג'ר) וקרוב משפחה של הג'ינג'ר. המראה שלו דומה לג'ינג'ר, עם קליפה דקה וגבשושיות גליליות שמתפצלות במפרקים.
אף על פי שג'ינג'ר וגלנגל דומים ומשמשים בדרכים דומות, לגלנגל יש מאפיינים משלו. משתמשים בו במטבחיהן של מדינות רבות, ובהן קמבודיה, תאילנד, אינדונזיה, מלזיה, וייטנאם, סינגפור ולאוס.
הזנים השונים של גלנגל
יש שלושה זנים של גלנגל, המכונים גלנגל קטן, גלנגל גדול וגלנגל בהיר.
מקורו של הגלנגל הקטן בסין, ויש לו פלפליות חמצמצה בולטת יותר משל שאר הזנים.
הגלנגל הגדול הוא צמח גבוה יותר, הגדל באינדונזיה, במיוחד באי ג'אווה, ובעל טעם עדין יותר. משתמשים בו, למשל, ברנדנג בקר או בגנג האנג ליי.
הגלנגל הבהיר מגיע מהארכיפלג המזרחי של דרום-מזרח אסיה, והזן הזה הוא הקרוב ביותר לג'ינג'ר האמיתי מבחינת הטעם. מבין שלושת הזנים, הגלנגל הקטן הוא הנפוץ ביותר והקל ביותר להשגה.
גלנגל או ג'ינג'ר, מה ההבדל?
קל להבין למה מבלבלים בין ג'ינג'ר לגלנגל. לא רק שהם נראים כמעט אותו דבר, אלא שלגלנגל קוראים לעיתים קרובות ג'ינג'ר תאילנדי או סיאמי.
אף על פי ששניהם קני שורש מאותה משפחה, כל אחד מהם מציע טעמים ייחודיים. הג'ינג'ר האמיתי חריף ואדמתי, עם מתיקות קלה ועסיסיות בין הסיבים.
לגלנגל יש טעמים בולטים יותר של אורן והדרים, והוא צפוף ויבש יותר. את שניהם אפשר לייבש ו/או לטחון לאבקה, ואת שניהם צריך לקלף כשהם טריים. לפעמים תראו מתכונים שמצריכים גלנגל, כשג'ינג'ר מוצע כתחליף.
גלנגל טרי או גלנגל מיובש
גלנגל טרי בדרך כלל טעים יותר, והתווים הפלפליים שלו ממש בולטים. אפשר להשתמש גם בגלנגל מיובש וטחון, אם כי הוא מאבד רבים מהניואנסים שהופכים את התבלין הזה לשימושי במטבח.
באופן כללי, עדיף להצטייד בגלנגל טרי ככל שניתן.
מה הטעם של גלנגל?
אף על פי שהגלנגל דומה לג'ינג'ר רגיל, טעמו פחות חריף ויותר פלפלי.
יש גם נימה הדרית בקנה השורש, שמשתלבת היטב עם למון גראס ופירות טריים. הצד הלימוני הזה מעניק לגלנגל גם טעם קל של אורן רענן, שיכול לבוא לידי ביטוי גם בניחוחו.
גלנגל במטבח
כדי לבשל עם גלנגל, התייחסו אליו קצת כמו לג'ינג'ר. גלנגל טרי צריך לקלף, ואפשר לעשות זאת בעזרת כף או סכין קטנה.
הקפידו לקצוץ היטב את הגלנגל הטרי או לחתוך אותו לחתיכות דקות, כי זהו קנה שורש צפוף עם מעט מאוד לחות. גירור הוא השיטה הטובה ביותר, ואז אפשר להוסיף אותו לרטבים, מרינדות כמו אלה של שיפודי עוף סאטה, קארי, מוקפצים ומרקים, כמו מרק טום קה.
גלנגל מיובש וטחון זמין גם בשוק, ואפשר פשוט למדוד אותו בכפית. מכיוון שגלנגל הוא תבלין חזק, השתמשו בו במתינות.
באופן כללי, גלנגל מיובש פחות עוצמתי מגלנגל טרי, אז קחו זאת בחשבון כשאתם מבשלים עם התבלין.
איך מחליפים גלנגל?
ג'ינג'ר הוא התחליף הטוב ביותר לגלנגל, אבל התחילו ביחס של 3:4 בין ג'ינג'ר לגלנגל.
השתמשו בג'ינג'ר טרי במקום גלנגל טרי ובג'ינג'ר טחון במקום גלנגל טחון. הוספה של מעט מיץ לימון לג'ינג'ר גם עוזרת לשחזר את הניואנסים ההדריים של הגלנגל.
איפה קונים גלנגל
המקום הטוב ביותר לקנות גלנגל הוא בסופרמרקט אסייתי, במיוחד אם הוא מתמחה במרכיבים מדרום-מזרח אסיה. זה אינו מרכיב נפוץ במטבח האירופי, ולעיתים קרובות לא תמצאו אותו במדף התבלינים של הסופרמרקטים הגדולים.
כמה חנויות מתמחות קטנות עשויות למכור אותו בצורת אבקה בשקיות או בצנצנות תבלינים, אך לעיתים רחוקות כשהוא טרי.
כשאתם קונים תוצרת טרייה, שנמכרת לק"ג, בתפזורת או באריזה, חפשו גלנגל שנראה שמנמן (לא יבש), בלי פגמים ובלי עובש.
אפשר גם לקנות גלנגל אונליין ולקבל אותו במשלוח. מלבד הצורה הטרייה, אפשר למצוא אותו פרוס ומיובש, בצורת אבקה, וגם מיובש ברצועות.
איך שומרים גלנגל?
שמרו גלנגל מיובש במזווה, במקום חשוך וקריר, בכלי אטום.
ודאו ששום לחות לא חודרת לגלנגל המיובש, אחרת קנה השורש עלול להעלות עובש.
גלנגל טרי ולא קלוף נשמר כמה שבועות במגירת הירקות של המקרר. אם גלנגל טרי קלוף, הוא יחזיק בערך שבוע, אבל הוא נוטה להתייבש אלא אם כן עוטפים אותו היטב ושומרים עליו מוגן מאור.
