Bateaux sur une rivière devant le Wat Arun à Bangkok au coucher du soleil.

לבקר בבנגקוק: המדריך המלא שלי

לבנגקוק יש שני צדדים: נזירים שאוספים נדבות עם שחר בסמטאות השקטות לאורך התעלות, ודוכני אוכל בחצות ב-Yaowarat Road, שבהם העשן מגרילי הפחמים ממלא את כל הבלוק. רועש כאן, חם, לפעמים מחניק, וזו אחת הערים המרשימות ביותר בדרום-מזרח אסיה.

לקראת הביקור בבנגקוק, הנה ההמלצות שלי בשבילך: המקדשים ששווים את הנסיעה, השכונה הנכונה, אוכל רחוב כמעט בחינם והמידע המעשי שיחסוך לך לא מעט כאבי ראש, עם קישור למדריך מפורט לכל נושא.

מה לראות בבנגקוק?

בנגקוק (קרונג טפ בתאית, ששמה הרשמי שונה לקרונג טפ מהא נקהון ב-2022) היא בירת תאילנד והעיר הגדולה בה בפער ניכר, עם כ-11 מיליון תושבים במטרופולין, יותר מבמטרופולין פריז רבתי. הדלתה של נהר צ'או פראיה היא המקור לתוואי השטח השטוח שלה ולתעלות שלה (קלונגים), ומכאן כינויה הישן, "ונציה של המזרח".

העיר העתיקה (רטנאקוסין) מקיפה את הארמון הגדול בגדה המזרחית, ובצ'יינה טאון (יאוואראט), מדרום לה, מצטופפים חנויות זהב ודוכני אוכל ברחובות הצפופים. מרכז המסחר המודרני נמתח מזרחה לאורך Sukhumvit Road וקו הרכבת העילית BTS Skytrain, דרך שכונות כמו אסוק, פרום פונג, טונג לור ואון נוט. בגדה המערבית, תונבורי, נמצא ואט ארון, באווירה שקטה יותר של אזור מגורים.

מתוך יותר מ-400 מקדשים (ואטים), שלושה מרכיבים את מסלול החובה בעיר העתיקה, ואפשר לעבור ביניהם ברגל או בסירה. את קוד הלבוש ואת המקומות הפחות מוכרים תמצא במדריך שלי למקדשים היפים ביותר בבנגקוק.

הארמון הגדול בבנגקוק, צריחיו המוזהבים והמעוטרים והאדריכלות עתירת הפרטים שלו
הארמון הגדול, שאליו הגעתי עם הפתיחה, ב-8:00, כדי להקדים את ההמונים.

הארמון הגדול וואט פרה קאו

האטרקציה המובילה, וגם זו שהכי חלוקים לגביה. המתחם הוקם ב-1782, כשהמלך ראמה הראשון הפך את בנגקוק לבירה והעביר את חצר המלוכה מתונבורי שבגדה שמנגד. בוואט פרה קאו שבמתחם נמצא בודהה האזמרגד, הדמות הדתית הקדושה ביותר בתאילנד. הגעתי עם הפתיחה, ב-8:00, כדי להקדים את ההמונים ואת החום: תקצה לפחות שעתיים עד שלוש שעות, עם ברכיים וכתפיים מכוסות, בלי סנדלים (קוד הלבוש נוקשה). הכניסה עולה 500 באט (כ-13 €), המקום עמוס מדי ולטעמי יש בו פחות אווירה מבוואט פו, אבל צריך לראות אותו לפחות פעם אחת.

ואט פו

ממש ליד הארמון הגדול, זה המקדש שאני מעדיף מבין השניים: בודהה השוכב באורך 46 מטר, המצופה בעלי זהב, הוא אחד האתרים המצולמים ביותר בבנגקוק, בתוך מתחם מרווח יותר ופחות כאוטי. ואט פו הוא גם מקום הולדתו של העיסוי התאילנדי המסורתי, ואני קיבלתי עיסוי בתוך המתחם עצמו, ממטפלים שעברו הכשרה. שלב אותו עם הארמון הגדול באותו בוקר.

Wat Pho, כפות רגליו של הבודהה השוכב, בנגקוק
Wat Pho. צילום: 蕎麦殻文様, Google Maps

ואט ארון

מקדש השחר ניצב מול ואט פו, מעבר לנהר, במרחק חצייה קצרה במעבורת (כ-4 באט, כמה סנטים). הפראנג המרכזי שלו (המגדל) מצופה בחרסינה סינית ובזכוכית צבעונית שתופסות את האור, ואני טיפסתי במדרגות התלולות שלו בשביל הנוף לנהר. תגיע בשעות אחר הצהריים המאוחרות כדי ליהנות מהאור הזהוב, ואז תצפה בשקיעה מהגדה השנייה, במסעדת The Deck או מהרציפים הציבוריים בצד של ואט פו. מבחינתי, ואט ארון בשקיעה הוא חובה.

Wat Arun, מגדל הפראנג המרכזי המצופה בחרסינה, בנגקוק
Wat Arun. צילום: Kriangsak Klabsee, Google Maps

ואט סאקט וואט טראימיט

אחרי המקדש השלישי, כולם מתחילים להיראות אותו הדבר: "עייפות מקדשים" היא דבר אמיתי לגמרי. מעבר לשלושת הגדולים, טיפסתי ביותר מ-300 המדרגות של ואט סאקט, הר הזהב, שפחות עמוס במבקרים ומספק אימון טוב, עם נוף של 360 מעלות למרחבים העצומים של בנגקוק. בוואט טראימיט שבצ'יינה טאון נמצא פסל הבודהה הגדול בעולם מזהב מלא (חמש טונות וחצי), ביקור קצר שכדאי לשלב עם סיור אוכל בצ'יינה טאון. מדריך המקדשים שלי כולל אפשרויות נוספות, ובהן בית ג'ים תומפסון, מקדש ארוואן ומקדשים פחות מוכרים.

מה לאכול בבנגקוק?

מבחינתי, האוכל הוא האטרקציה העיקרית של בנגקוק: אפשר לאכול מצוין בכמעט כלום כסף, עם מגוון שקשה להאמין לו בכל רחוב. את המסעדות הספציפיות ומתחמי האוכל לפי שכונות תמצא במדריך שלי איפה לאכול בבנגקוק ; הנה המנות מהמטבח התאילנדי שחייבים לנסות.

מוכר אוכל רחוב בבנגקוק צולה שיפודי בשר על פחמים, מנות אטריות בחלון התצוגה
שיפודים על פחמים ואטריות בחלון התצוגה: מבחינתי, האטרקציה העיקרית של בנגקוק.

מו פינג, שיפודי חזיר צלויים, אפשר למצוא כמעט בכל פינת רחוב, בעיקר בבוקר: מתוקים, מעט מקורמלים, מוגשים עם אורז דביק, ב-10-20 באט לשיפוד (פחות מ-0.50 €). תתחיל כאן אם אוכל הרחוב מרתיע אותך; אני מכין אותם בבית, המתכון שלי למו פינג נמצא כאן.

אטריות הסירה מגיעות בקערות קטנות עם ציר כהה ועז בטעם, ב-15-20 באט לקערה (כ-0.40-0.50 €): הזמנתי כמה כדי לטעום את הגרסאות השונות, וזה בדיוק היתרון של המנה הקטנה. פאד קרא פאו, מוקפץ עם בזיליקום קדוש על אורז, בדרך כלל עם חזיר או עוף טחון וביצת עין מעל, הוא ארוחת הצהריים של עובדי המשרדים התאילנדים. אם אתה לא רגיל לצ'ילי התאילנדי, תבקש « phet nit noi » (קצת חריף), וכדי להכין בבית, המתכון שלי לפאד קרא פאו עם עוף נמצא באתר.

פאד תאי הוא טעים ואתה בהחלט יכול לאכול אותו אם מתחשק לך, אבל בבנגקוק אני מעדיף על פניו פאד סי איו, אטריות ברוטב סויה, שמייצגות טוב יותר את מנות האטריות התאילנדיות. בכל מקרה, תימנע מהגרסאות של רחוב קאו סאן, ותגוון מעבר לפאד תאי עם פאד קרא פאו, אטריות סירה, מו פינג וקאו סוי.

פאד סי איו ביתי, אטריות ברוטב סויה, מתכון של מארק וינר
מתחשק לך להכין בבית? המתכון שלי לפאד סי איו נמצא באתר.

קאו סוי, מנת אטריות בקארי מצפון תאילנד, משלב אטריות רכות ופריכות בציר על בסיס קוקוס: מצאתי אותו במתחמי אוכל כמו Pier 21, ב-Terminal 21. מנגו סטיקי רייס, אורז דביק ספוג בחלב קוקוס מתוק עם פרוסות מנגו בשל היטב, הוא הקינוח שאני ממליץ עליו בלי היסוס. יש אותו בכל מקום, הגרסאות של הרוכלים הן בדרך כלל הטובות ביותר, והמתכון שלי למנגו סטיקי רייס נמצא כאן.

צ'יינה טאון (רחוב יאוואראט)

מבחינתי, האלוף הבלתי מעורער של הקולינריה בבנגקוק. הגעתי בערב, כשהרחוב מתמלא ברוכלים: פירות ים צלויים, מרקי אטריות בסגנון סיני, מנגו סטיקי רייס תוך כדי שיטוט, ועוד עשרות מנות. תקצה 200-400 באט (5-10 €) לסיבוב גדוש בין כמה דוכנים; חלקם סגורים בימי שני.

Yaowarat Road, דוכן שיפודים צלויים בערב, בנגקוק
Yaowarat Road. צילום: Sara Chen, Google Maps

Pier 21, ב-Terminal 21

המקום שלי לאוכל זול בבנגקוק: מתחם האוכל Pier 21 ב-Terminal 21, בקומה העליונה של הקניון, ליד תחנת ה-BTS אסוק. הארוחות עולות 30-50 באט (כ-0.80 עד 1.30 €), המקום נקי, ממוזג, והמגוון עצום. הטענתי כסף בכרטיס נטען בדלפק, ואת היתרה שלא נוצלה מקבלים בחזרה ביציאה.

Pier 21, צלחות אוכל ממתחם האוכל, בנגקוק
Pier 21. צילום: tare, Google Maps

Jodd Fairs ו-IconSiam

Jodd Fairs (Rama 9), ליד תחנת ה-MRT ראמה 9, הוא שוק הלילה האהוב עליי לאוכל. הוא החליף במידה רבה את השווקים הישנים כמו Train Night Market: נקי יותר, מודרני יותר, מטופח ופוטוגני יותר, עם מבחר טוב של דוכנים. במתחם האוכל של IconSiam, בקומת הקרקע, מוכרי אוכל רחוב אמיתיים מבשלים בתוך קניון יוקרה. מתחמי האוכל האלה מצוינים, זולים ונקיים, והם חלק בלתי נפרד מהתרבות הקולינרית של בנגקוק.

מבחינת היגיינה, אוכל הרחוב בטוח בדוכנים עם תחלופה גבוהה ותור של תאילנדים שמחכים. הקרח תעשייתי (מיוצר במפעל, בלי מי ברז), כך שאין שום בעיה עם משקאות קרים עם קרח, אבל תימנע ממי ברז ומסלטי ירקות נאים אם יש לך קיבה רגישה. כלל ההיגיון הבריא שלי: « לך בעקבות המקומיים. אם אתה רואה תור של עובדי משרדים תאילנדים, תעמוד בתור הזה. »

מה לעשות בבנגקוק?

בבנגקוק יש מספיק מה לעשות לשבועות. מדריך הפעילויות שלי בבנגקוק מפרט כל נושא; הנה מה שאני נותן לו עדיפות.

שוק סוף השבוע צ'אטוצ'אק בבנגקוק, עם דוכנים צבעוניים עד קצה האופק
המעברים של צ'אטוצ'אק, שפתוח רק בשבת וביום ראשון.

צ'אטוצ'אק ואור טור קור

שוק סוף השבוע צ'אטוצ'אק, מהשווקים הפתוחים הגדולים בעולם, כולל יותר מ-15 000 דוכנים של בגדי וינטג', קרמיקה בעבודת יד, צמחים ועוד הרבה דברים. הוא פתוח רק בשבת וביום ראשון, והגעתי מוקדם בבוקר, לפני שהחום הפך את המעברים הצרים לבלתי נסבלים. ממש לידו, שוק אור טור קור הוא שוק אוכל עם פירות טרופיים באיכות גבוהה: תטעם מנגוסטין, רמבוטן, ודוריאן אם אתה הרפתקן.

הקניונים, מסיאם ועד Terminal 21

כל קומה ב-Terminal 21 מעוצבת סביב עיר אחרת בעולם, והאדריכלות והעיצוב שלו שווים הצצה מעבר למתחם האוכל Pier 21. לקניות במיזוג, באזור סיאם יש כל מה שצריך: Central World ו-Siam Paragon הם הקניונים המובילים, MBK Center הוא הטוב ביותר למזכרות זולות, אלקטרוניקה ומיקוח. Platinum Fashion Mall הוא המקום שלי לבגדים בסיטונאות ובמחירים נמוכים.

פארק לומפיני ופארק יער בנג'קיטי

פארק לומפיני, הפארק הגדול ביותר במרכז בנגקוק, הוא קצת כמו יער בולון בגרסה טרופית: טיולי בוקר, סירות פדלים על האגם, טאי צ'י עם שחר, ולטאות כוח שמשוטטות חופשי, שצפיתי בהן שם, לא מזיקות אבל מרשימות. פארק יער בנג'קיטי מציע שביל הליכה מוגבה, שהורחב לאחרונה, דרך אזורי ביצות בלב מרכז העיר: הכניסה חינם, וטיול ערב עם נוף לקו הרקיע בשקיעה שווה את ההגעה.

Lumphini Park, האגם והמגדלים במרכז העיר, בנגקוק
Lumphini Park. צילום: Wongwarut Prasithipol, Google Maps

באנג קראצ'או

« הריאה הירוקה של בנגקוק » היא אי של ג'ונגל בעיקול של נהר צ'או פראיה. שכרתי אופניים במזח ורכבתי בין המנגרובים והקהילות הקטנות, עם תחושה שעזבתי את בנגקוק: חצי יום, אידיאלי באמצע השבוע כשצ'אטוצ'אק סגור.

תונבורי וטלאט נוי

בגדה המערבית יצאתי לשיט בתעלות של תונבורי: בתים מסורתיים על כלונסאות, מקדשים קטנים וחיי היומיום לאורך התעלות. מוזיאון בית ג'ים תומפסון הוא בית עץ טיק משומר, עם סיפור היעלמות מסקרן וגנים מוצלים, וטלאט נוי, השכונה העתיקה והפוטוגנית ליד צ'יינה טאון, משלבת אמנות רחוב ובתי קפה אופנתיים.

סירת זנב ארוך על נהר צ'או פראיה, עם המקדשים והבניינים של בנגקוק לאורך הגדות
על נהר צ'או פראיה, הסירה היא עדיין בעיניי הדרך הטובה ביותר להגיע למקדשי העיר העתיקה.

מה לעשות בבנגקוק בערב?

חיי הלילה מתחלקים בין השכונות לפי הקהל. תונג לור ואקאמאי הם המקומות של הצעירים העובדים של בנגקוק: ברים עם קוקטיילים מושקעים, מסעדות בהשפעה יפנית ומועדונים. רחוב קאו סאן הוא רצועת הבילויים הקלאסית של התרמילאים, משקאות זולים, מוזיקה חזקה, כולם מצטופפים ברחוב.

קאו סאן כאוטי: 30 דקות הספיקו לי, ואז נסוגתי לרחוב המקביל, סוי רמבוטרי, הרגוע יותר, לבירה באווירה נינוחה יותר. מבחינת ברים על גגות, עליתי ל-Octave, ב-Marriott Sukhumvit, בשביל הנוף של 360 מעלות והאווירה השקטה יותר בהשוואה לכמה מהמקומות המבוקשים יותר. Tichuca פופולרי בזכות הקישוטים בצורת מדוזות מאירות, אבל מתמלא מהר מאוד.

Octave, הנוף אל המגדלים מהגג, בנגקוק
Octave. צילום: Brigitte Lorenian, Google Maps

The Deck, ממש מול ואט ארון, הוא המקום שלי למשקה בשקיעה, כשהמקדש מואר בצדו השני של הנהר. גם שתי חוויות טיפוסיות לבנגקוק שוות את הזמן: קרב מואי תאי (כמה אצטדיונים מארגנים קרבות באופן קבוע, האווירה עוצמתית) ומופע קון ב-Royal Theatre, ריקוד מסכות תאילנדי מסורתי, פן אחר לגמרי של התרבות. עוד אפשרויות לבילוי במדריך הפעילויות שלי.

מה לעשות בסביבת בנגקוק?

בסביבת בנגקוק אני ממליץ על 4 טיולים. העיר היא גם נקודת מוצא להמשך הטיול בתאילנד.

איוטאיה

בעיניי, זה טיול היום הטוב ביותר מבנגקוק: חורבות הבירה העתיקה של תאילנד, שהבורמזים החריבו ב-1767, מתחמי המקדשים העתיקים שלה, ראשי הבודהה ששורשי עצים חובקים אותם וחומות הארמונות ההרוסות. נסעתי לשם ברכבת, מוקדם בבוקר: יציאה מתחנת הואה למפונג או באנג סו, 15-20 באט (פחות מ-0.50 €), כ-1 שעה ו-30 דקות, ואפשר גם לשכור נהג.

במקום, שכור טוק-טוק או אופניים: ואט מהאטאט (ראש הבודהה המפורסם בתוך שורשי העץ), ואט פרה סי סאנפט וואט צ'איוואטנאראם הם האתרים העיקריים. הקדש לזה יום שלם, עם חזרה לבנגקוק בשעות אחר הצהריים המאוחרות, ואז מנוחה במלון וארוחת ערב רגועה ליד מקום הלינה שלך.

Wat Mahathat, פסלי הבודהה חסרי הראש ומגדל הפראנג, איוטאיה
Wat Mahathat. צילום: Gypsyman Tarot, Google Maps

השווקים הצפים

סע באופן עצמאי לקלונג לאט מאיום (בסוף השבוע, קרוב לעיר, פופולרי בקרב המקומיים) או לאמפאווה (שוק ערב, גחליליות, מיום שישי עד יום ראשון). הימנע מדמנואן סדואק, השוק הצף הממוסחר ביותר ומלכודת תיירים, במיוחד בהזמנה דרך סוכנות: הטיולים המאורגנים מוסיפים תוספת מחיר משמעותית.

קנצ'נבורי והעיר העתיקה מואנג בוראן

קנצ'נבורי מציעה את הגשר על נהר קוואי ואת ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה. היא רחוקה יותר מאיוטאיה (כ-2-3 שעות נסיעה), ולכן כדאי ללון בה לילה. העיר העתיקה (מואנג בוראן), מוזיאון פתוח עצום בשולי בנגקוק, משחזרת בקנה מידה מוקטן את המקדשים והמבנים ההיסטוריים המפורסמים ביותר בתאילנד: שכור רכב גולף ובלה שם יום שלם, כדי ליהנות מאדריכלות המקדשים בלי ההמונים שבאתרים האמיתיים.

אחרי בנגקוק: צ'יאנג מאי, האיים, פוקט ובאלי

4 עד 5 ימים הם משך הזמן שאני ממליץ להקדיש לבנגקוק לפני שממשיכים לאיים, לצ'יאנג מאי או למקום אחר בתאילנד. לעיר יש 2 נמלי תעופה (סוברנבהומי לטיסות בינלאומיות ולרוב טיסות הפנים, דון מואנג לחברות לואו קוסט כמו AirAsia ו-Nok Air), ורכבות ואוטובוסים לכל רחבי המדינה.

לצ'יאנג מאי מגיעים בטיסה (1 שעה) או ברכבת לילה עם קרונות שינה (12-13 שעות), חוויה בפני עצמה שחוסכת לך לילה במלון. הזמן אותה מוקדם דרך 12Go.asia או האתר הרשמי D-Ticket, כי רכבת הלילה עם קרונות השינה לצ'יאנג מאי מתמלאת שבועות מראש בעונת השיא, והימנע מדלפקי "סוכנויות נסיעות" אקראיים ברחוב ומתוספות המחיר הגבוהות שלהם. לאיי הדרום (קו סמוי, קו פנגן, קו טאו), מגיעים בטיסה לסוראט תאני ואז במעבורת, או בכרטיס משולב לאוטובוס ולמעבורת. קראבי נמצאת במרחק של 1 שעה ו-30 דקות טיסה, ומשם ממשיכים בסירת לונגטייל לחוף ריילי.

אם פוקט ברשימה שלך, קח בחשבון 1 שעה ו-30 דקות טיסה או 12 שעות באוטובוס לילה; המדריך המלא שלי מכסה את החופים, האוכל והלוגיסטיקה שלה. את באלי, במרחק של כ-4 שעות ו-30 דקות בטיסה ישירה, משלבים לעיתים קרובות עם תאילנד: בנגקוק בשביל האנרגיה העירונית, המקדשים והאוכל, ובאלי בשביל טרסות האורז, תרבות החופים וקצב איטי יותר.

איפה לישון ובאיזה תקציב?

השכונה משפיעה על כל השהות שלך, והכלל מספר 1 שלי הוא ללון ליד תחנת BTS או MRT: מלון שנראה נהדר וזול, אבל נמצא במרחק 20 דקות הליכה מתחנת ה-BTS הקרובה ביותר, יעלה לך בשעות של פקקים בכל יום. לכן כדאי לשלם קצת יותר כדי להיות במרחק 5 דקות מתחנה. אני משווה מחירים ב-Booking.com וב-Agoda (פופולרי מאוד באסיה) כדי לנצל מבצעים. כל אזור מפורט במדריך שלי איפה לישון בבנגקוק.

סוקומוויט (אסוק ופרום פונג)

ההמלצה שלי לביקור ראשון, והשכונה שבה ישנתי. אסוק היא נקודת המפגש של קווי ה-BTS וה-MRT, עם Terminal 21, מסעדות וחיי לילה במרחק הליכה. פרום פונג, תחנה 1 מזרחה, יוקרתית קצת יותר, עם בתי קפה טובים, קניון EmQuartier ופארק בנג'סירי. הימנע מהחלק התחתון של סוקומוויט (Soi 4-23, סביב ננה) אם רובע האורות האדומים לא מעניין אותך.

סילום וסאתורן

רובע העסקים, מרכזי, מחובר ל-BTS ול-MRT וקרוב לפארק לומפיני, משלב אוכל רחוב מקומי ומסעדות מעודנות יותר. הרחובות המוארים היטב והמדרכות הטובות הופכים אותו לבחירה טובה למטיילים לבד, במיוחד לנשים שמטיילות לבד.

אזור גדת הנהר

שקט, עם אווירת נופש, זהו אזור מלונות היוקרה (Mandarin Oriental, Shangri-La, Peninsula). הפשרה: שיט או נסיעות ארוכות במונית כדי להגיע לקניונים ולמרכז המודרני, לכן כדאי ללון ליד תחנת ה-BTS ספאן טקסין כדי ליהנות מגישה גם לרכבת וגם לסירות.

העיר העתיקה (רטנאקוסין)

במרחק הליכה מארמון המלך, מוואט פו ומרחוב קאו סאן, אידיאלי אם המקדשים בראש סדר העדיפויות שלך. החיסרון: אין BTS, ה-MRT מוגבל, וצריך מוניות או אוטובוסים כדי להגיע לשאר העיר.

און נוט, פרה קאנונג וארי

מזרחה יותר על קו ה-BTS, און נוט ופרה קאנונג מציעות מחירים נמוכים יותר, שוקי אוכל מקומיים מצוינים וקהילה הולכת וגדלה של תושבים זרים ונוודים דיגיטליים. ב-W District שבפרה קאנונג יש מתחם אוכל באוויר הפתוח וגן בירה פופולרי בערב, וסביב Tesco Lotus באון נוט, ארוחה מלאה בדוכני אוכל הרחוב עולה פחות מ-50 באט (1.30 €). הנסיעה ב-BTS לכיוון העיר העתיקה ארוכה יותר (כ-30 דקות עד ספאן טקסין, שם עולים על הסירות), אבל חיי היומיום כאן דומים יותר ל"בנגקוק האמיתית", אידיאלי לשהות ארוכה או אם אתה שומר על התקציב.

בארי, שעל קו ה-BTS, יש רחובות עם עצים, בתי קפה עצמאיים, אווירה מקומית ומעט מאוד תיירים. תונג לור ואקמאי הן השכונות שבהן מבלים הצעירים האמידים של בנגקוק, בזכות חיי הלילה והמסעדות היוקרתיות, עם ארוחות בראנץ' טובות בתונג לור.

מבחינת התקציב, אפשר להסתדר בתקציב מצומצם של 500-1 000 באט ביום (13-26 €): אוכל רחוב, אכסניות נוער, תחבורה ציבורית ומתחמי מקדשים שהכניסה אליהם חינם. תקציב בינוני נע סביב 2 000-3 000 באט ביום (53-79 €), עם מלונות סבירים, אוכל רחוב ומסעדות, נסיעות מזדמנות ב-Grab וכניסה בתשלום למקדשים. תקציב לשהות נוחה מתחיל ב-5 000 באט ביום (130 € ומעלה): מלונות על גדת הנהר, מסעדות גורמה, תחבורה פרטית וברים על הגגות. עיסוי תאילנדי לכפות הרגליים במשך שעה עולה 200-400 באט (5-10 €), כך שעיסוי בכל יום הוא דרך לתת לרגליים שלך להתאושש.

מתי לנסוע?

בבנגקוק יש 3 עונות, וכולן קשורות לחום ולמים. מנובמבר עד פברואר, העונה הקרירה והיבשה מביאה את החודשים הנעימים ביותר: 25-32 °C, לחות נסבלת וגשם נדיר. אבל זו עונת השיא, עם מחירי מלונות גבוהים יותר, עומס במקדשים המרכזיים וביקוש גבוה במיוחד לטיסות הישירות מפריז.

בעונה החמה, ממרץ עד מאי, הטמפרטורות מגיעות בקביעות ל-35-40 °C, ואפריל הוא החודש החם ביותר: ביקורים בחוץ רק לפני 9:00 או אחרי 17:00. סונגקראן, ראש השנה התאילנדי ופסטיבל המים שלו, באמצע אפריל, שווה את ההתמודדות עם החום אם לא מפריע לך להירטב מכף רגל ועד ראש.

מיוני עד אוקטובר, העונה הגשומה מביאה ממטרים אחר הצהריים, בדרך כלל במשך 30 עד 60 דקות, ואז השמיים מתבהרים. שעות הבוקר בדרך כלל בהירות. מחירי המלונות יורדים, המקדשים פחות עמוסים והעיר מוריקה: בעיניי זו לא סיבה לוותר על הנסיעה.

בכל תקופה, החום מכתיב את סדר היום, והמשפט שאני זוכר הוא: "אל תתכנן יותר מדי. החום הוא זה שקובע." הקצב שלי: בחוץ מוקדם בבוקר (בסביבות 11:00 אתה כבר ספוג זיעה), בפנים בשיא החום בין 13:00 ל-16:00 (קניון ממוזג, מוזיאון, מכון עיסוי), ואז בחוץ בערב, כשהטמפרטורה יורדת ודוכני אוכל הרחוב נדלקים. זה הקצב של המקומיים, והוא עובד.

כלל הזהב שלי: פעילות מרכזית 1, לכל היותר 2, בכל יום, מרוכזות באותו אזור, בלי נסיעות הלוך ושוב בין קצוות מנוגדים של העיר באותו יום. 3 מקדשים, 2 שווקים, שיעור בישול ובר על הגג באותו יום, זה נשמע שאפתני על הנייר. ב-35 °C ובלחות גבוהה, זה מתכון לתשישות: תכנן הפסקות במיזוג ועיסוי רגליים של שעה באמצע היום כדי להתאושש.

איך מגיעים ואיך מתניידים?

אזרחים צרפתים זכאים לפטור מוויזה עם ההגעה למשך 30 יום (הוארך ל-60 יום בשנים האחרונות: בדוק את המדיניות העדכנית באתר שגרירות תאילנד בצרפת לפני ההזמנה), בלי שום הליך מקדים. בביקורת הגבולות, שמור בהישג יד את הדרכון, הזמנה של טיסת חזור או טיסת המשך ואת כתובת המלון שלך. כדי להישאר יותר זמן, אפשר להאריך את הוויזה במשרדי ההגירה של בנגקוק, או באמצעות יציאה קצרה למדינה שכנה וחזרה, המכונה « border run ».

רוב הטיסות מפריז-CDG נוחתות בסוברנבהומי, לרוב עם עצירת ביניים בדוחה, בדובאי או בסינגפור, וביקורת הגבולות שם בדרך כלל עוברת חלק, למרות התורים הארוכים בשעות העומס (מחצות עד 2:00, כשהטיסות האלה מגיעות). אני הגעתי למרכז העיר ברכבת Airport Rail Link (ARL), האפשרות הזולה והמהירה ביותר, שמתחברת ל-BTS בפאיה תאי ול-MRT במקאסאן. אם אתה לוקח מונית, גש לתחנה הרשמית בקומת הקרקע של אזור הנחיתות והתעלם מכל מי שמציע נסיעות באולם הנחיתות שבקומה מעל: התעריף המקובל הוא לפי מונה, בתוספת דמי נמל תעופה של 50 באט ואגרות כביש. עם מזוודות כבדות או מלון רחוק מתחנה, מונית או Grab נוחים יותר מגרירת המזוודות בין קווים.

רכבת BTS Skytrain בתחנה בבנגקוק, עם קו הרקיע של העיר ברקע
רכבת BTS Skytrain, גלגל ההצלה שלי מהפקקים של בנגקוק.

הפקקים של בנגקוק כבר הפכו לאגדה: נסיעה של 5 קילומטרים ברכב יכולה לקחת 90 דקות בשעות העומס, אז בין 7:00 ל-9:00 ובין 17:00 ל-19:00, הימנע מכל תחבורה בכבישים: רק BTS, MRT או הליכה. רכבת BTS Skytrain (עילית, שני קווים) וה-MRT (רכבת תחתית) מהירות, ממוזגות, זולות (16-59 באט לנסיעה, כלומר 0.40 עד 1.50 €) ויחד מכסות חלק גדול מהעיר. קנה אסימונים לנסיעות בודדות במכונות, או כרטיס Rabbit (ל-BTS) לנוחות רבה יותר.

הסירות עם הדגל הכתום של Chao Phraya Express Boat, שמתחברות לתחנת ה-BTS סאפאן טקסין, הן הדרך הטובה ביותר להגיע למקדשים של העיר העתיקה, עם שיט נעים בנהר. כ-16 באט לנסיעה (0.40 €).

Grab ו-Bolt הן אפליקציות להזמנת נסיעות בדרום-מזרח אסיה, המקבילות ל-Uber, שלא פועלת בתאילנד. Grab אמינה ונפוצה יותר, Bolt לרוב זולה יותר אבל עם פחות נהגים, ושתיהן מציגות מחיר קבוע מראש וניווט GPS, בלי מחסום שפה או מיקוח. הורד את שתיהן לפני היציאה מצרפת, יחד עם Google Maps ו-Google Translate.

טוק-טוקים הם חוויה כיפית לנסיעות קצרות, בתנאי שתמיד מסכמים את המחיר לפני שעולים. נהג שמציע לך נסיעה ב-10-20 באט, מחיר זול באופן חשוד, ייקח אותך לסיבוב כפוי בחנויות אבני חן ואצל חייטים שמשלמים לו עמלה: סרב בנימוס והמשך בדרכך.

לגלישה סלולרית, קנה כרטיס SIM של AIS או True Move באולם הנחיתות בנמל התעופה או בכל חנות 7-Eleven. כרטיס SIM לתיירים עם חבילת גלישה לשבוע עד שבועיים עולה כמה מאות באט (5-10 €) ומקל גם על ניווט GPS וגם על הזמנת Grab.

חנויות 7-Eleven, שנדמה שנמצאות בכל פינת רחוב, משמשות גם כמינימרקטים, גם כחנויות לכרטיסי SIM, גם כעצירות ממוזגות וגם כמזנונים זולים: ארוחות חמות (טוסטים, מנות אורז), משקאות אלקטרוליטים להתאוששות מהחום, מוצרי רחצה וכמעט כל מה ששכחת לארוז. אני מצאתי בהן מפלט רק בשביל המזגן, אסטרטגיית הישרדות לגיטימית לחלוטין מול החום.

האם זה בטוח?

בנגקוק בטוחה מאוד ביחס לערים גדולות: פשעים אלימים נגד תיירים נדירים ביותר, והסיכונים הם כספיים (הונאות, חיובי יתר) יותר מאשר פיזיים. אל תענוד תכשיטים בולטים (חטיפת חפצים בידי רוכבי אופנוע היא הסיכון האמיתי היחיד לפשיעת רחוב) ואל תיכנס לוויכוחים עם המקומיים, בהתאם לעצה שאני זוכר: « אם מתחיל ויכוח, תתרחק. »

מזומן הוא הכרחי: אוכל רחוב, טוק-טוקים, חנויות קטנות ושווקים מקבלים רק מזומן, ורק קניונים ומסעדות יוקרה מקבלים כרטיסים. הכספומטים בתאילנד גובים עמלה קבועה של 220 באט (כ-6 €) לכל משיכה, בלי קשר לסכום, בנוסף לעמלות אפשריות של הבנק שלך בצרפת: משוך בכל פעם את הסכום המרבי המותר (20,000-30,000 באט, כלומר 530-790 €), ושמור תמיד כמה מאות באט בכיס.

הכספומטים של Krungsri Bank (הצהובים) מאפשרים תקרות משיכה גבוהות יותר. כשהמסך מציע המרת מטבע, בחר תמיד « באט תאילנדי »: האפשרות « אירו » היא תרגיל של תוספת עמלה לשער ההמרה, שנקרא המרת מטבע דינמית. סניפי החלפת הכספים של SuperRich בקניונים מציעים שערים טובים יותר מהדלפקים בנמל התעופה או מהכספומטים, וכרטיסים ללא עמלות בחו"ל (Boursorama, Revolut, N26) מצמצמים מאוד את העמלות; כל הפרטים נמצאים במדריך שלי לתכנון טיול לבנגקוק.

ההונאות פועלות לפי דפוסים צפויים. הנפוצה ביותר: אדם לבוש היטב ניגש אליך ליד ארמון המלך, מודיע שהוא סגור בגלל « חג בודהיסטי » או « ניקיון » ומציע לקחת אותך לחנות אבני חן או לחייט. ארמון המלך אף פעם לא סגור מהסיבות האלה: התעלם ממנו וגש ישירות לקופה.

האדם הזר והחביב שניגש אליך מיוזמתו ליד אתר תיירות, באנגלית בטוחה, טומן לך מלכודת, כי התאילנדים בדרך כלל מאופקים מול זרים. משפט הפתיחה הוא בדרך כלל « מאיפה אתה? », ואחריו מגיע נאום מכירה שהולך ונעשה מתוחכם יותר: חייך, אמור « לא תודה » והמשך ללכת, כי לעצור בנימוס כדי להקשיב זה בדיוק מה שמגייסי הלקוחות האלה צריכים.

חלק מנהגי המוניות מסרבים להפעיל מונה ומציעים מחיר קבוע, שתמיד גבוה יותר: צא ומצא מונית אחרת, או הזמן Grab. בפטפונג ובאזורי בילוי אחרים, מגייסי לקוחות מוכרים כרטיסים ל« מופעים », מלכודות שבהן ינעלו אותך בחדר ויכריחו אותך לשלם אלפי באט על משקאות שלא הזמנת. ברים בקומת הקרקע באזורי בילוי מוכרים כמו סוי קאובוי בדרך כלל שקופים לגבי המחירים.

« מכירת אבני חן בחסות הממשלה » או עסקה חד-פעמית על חליפות בתפירה אישית הן מנגנון של עמלות: המשך בדרכך. לחליפה בתפירה אישית בבנגקוק, בחר בעצמך את המתפרה בעזרת ביקורות ב-Google Maps ובאתרי ביקורות למטיילים.

מבחינה בריאותית, אין חיסוני חובה, אבל בדוק את ההמלצות העדכניות באתר מכון פסטר או רשות בריאות הציבור של צרפת. כרטיס ביטוח הבריאות האירופי שלך (CEAM) לא מכסה את תאילנד: חובה לעשות ביטוח נסיעות, למשל אצל Chapka (Cap Assistance), ACS או AXA, עם כיסוי להוצאות רפואיות, הטסה חזרה למדינת המוצא וביטול נסיעה לדרום-מזרח אסיה. בתי החולים הפרטיים בבנגקוק (Bumrungrad, Bangkok Hospital) ברמה מצוינת, אבל יקרים ללא ביטוח.

המלוכה זוכה לכבוד עמוק, והחוקים נגד פגיעה בכבוד המלך מחמירים ונאכפים: לעולם אל תדבר בשלילה על משפחת המלוכה, ולעולם אל תדרוך על כסף תאילנדי, שנושא את דמות המלך. במקדשים, כסה את הברכיים והכתפיים, חלוץ נעליים לפני הכניסה לכל מבנה, ואל תגיע בגופייה או במכנסיים קצרים מדי; רוכלים מול המקדשים מוכרים « מכנסי פילים » זולים אם הלבוש שלך לא מתאים. אל תיגע בראש של אף אחד (הוא נחשב לקדוש) ואל תפנה את כפות הרגליים לעבר אנשים או דימויים של בודהה (כפות הרגליים הן החלק הנמוך ביותר בגוף).

המדריכים הנוספים שלי לבנגקוק

כדי להעמיק, כתבתי מדריכים על איפה לאכול בבנגקוק, איפה לישון בבנגקוק, מה לעשות בבנגקוק, המקדשים היפים ביותר בבנגקוק ועל תכנון טיול לבנגקוק, עם התקציב, הוויזה והעונה. אם אתה ממשיך לווייטנאם, המדריך המלא שלי לביקור בהאנוי מכסה את הבירה הגדולה הנוספת של דרום-מזרח אסיה. כדי להכין בבית את מה שאכלת בבנגקוק, התחל במדריך שלי למטבח התאילנדי.

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *