מתכון לבלילת טמפורה

בלילת טמפורה היא בלילה יפנית לטיגון, שמשמשת לטיגון של… כמעט הכול. מירקות ועד בשר, שרימפס ואפילו סושי: שום דבר לא חסין בפני הטמפורה הקדושה. זהו אחד מסגנונות האוכל הפופולריים ביותר ביפן.

בבסיסה, בלילת טמפורה יכולה להיות עשויה מקמח חיטה, מקמח אורז או משילוב של שניהם, יחד עם מלח, אבקת אפייה ומים.

היא קלה יותר מבלילות טיגון מערביות, אך סמיכה יותר מבלילות מזרחיות, ואפשר להכין אותה עם מים קרים בהתאם למרקם הסופי הרצוי. בדרך כלל היא מהירה מאוד להכנה; את המתכון המדויק תמצאו בסוף המאמר. הבלילה של שרימפס מטוגנים היא דוגמה טובה לגרסת ביניים.

אקרס הבקלה שלי הם דוגמה מצוינת לבלילת טיגון בסגנון מערבי.

ההיסטוריה של הטמפורה

ליפנים יש יכולת ייחודית לאמץ מנות זרות ולעצב אותן מחדש לפי הטעם היפני, וכך ליצור משהו חדש ומקורי לגמרי. בניגוד למה שאולי נדמה, בלילת הטמפורה היא דוגמה מצוינת לכך.

שיטת הטיגון הזו הגיעה ליפן בשנות ה-1600 עם מיסיונרים פורטוגזים. המנה המקורית עצמה נעלמה, אך מדובר היה בארוחה שיועדה לתקופת הלנט, שבה זרמים נוצריים רבים אוסרים על אכילת בשר.

למעשה, השם טמפורה מגיע מן הלטינית ad tempora cuaresme, שפירושה ״בתקופת הלנט״. היפנים בלבלו בין הביטוי הזה לשם המנה, וכך נולד השם בלילת טמפורה. אופס.

בלילת הטמפורה הגיעה לאזור העיר נגסאקי. באותה תקופה יפן הייתה מבודדת משאר העולם, והקשר היחיד שלה התקיים דרך סוחרים ומיסיונרים פורטוגזים, הולנדים וסינים בעיר הנמל הזו…

טכניקת הטיגון של הטמפורה הייתה חידוש מוחלט ביפן. בניגוד לרוב מדינות העולם, לא הייתה בה מעולם מסורת של טיגון מזון.

אף שבסין השכנה תמיד היו מנות מטוגנות, וחלק גדול מהתרבות הקולינרית שלה הגיע ליפן מאות שנים קודם לכן, טיגון מזון מעולם לא הצליח להכות שם שורש. 

מוות בגלל טמפורה

מאכלי טמפורה מטוגנים הפכו במהירות לנשנוש פופולרי בין הארוחות. טוקוגאווה אייאסו, השוגון הראשון של יפן, ככל הנראה אהב אותם מאוד.

האגדה אף מספרת שהוא מת אחרי שאכל יותר מדי טמפורה. כמובן, כנראה שמדובר רק באגדה, אבל האם זו לא דרך טובה בהרבה למות מאשר ליפול בקרב? 

בתחילה השתמשו בטמפורה בעיקר לקציצות שהורכבו מבשר, מדגים קצוצים ומירקות, בהשפעה ברורה מהשורשים הפורטוגליים שלה. 

עם זאת, בסביבות המאה ה-18, השפים היפנים החלו להתנסות בטיגון של דגים וירקות שלמים.

זה היה הרגע שבו הטמפורה קיבלה אופי יפני מובהק, משום שביפן מייחסים חשיבות עצומה לאכילת מזון טרי וכמה שיותר טבעי. ברגע שהשפים החלו לטגן ירקות ודגים שלמים, תוך שמירה על הטעם והאופי הייחודיים שלהם, היא הפכה למאכל יפני של ממש.

זה היה גם הרגע שבו הטמפורה חדלה להיות נשנוש פשוט בין הארוחות והפכה לארוחה של ממש בפני עצמה. מקור

מתכון לבלילת טמפורה

מתכון נוסף שבוודאי יעניין אתכם הוא זה של טמפורת השרימפס שלי.