איפה לישון באובוד? מלונות, שדות אורז ושכונות

אובוד נמצאת כשעה מצפון לנמל התעופה נגורה ראי, בפנים האי, בין ג'ונגל, טרסות אורז ומקדשים הינדיים, בלי חוף או מקום לגלישה: האוקיינוס הקרוב ביותר נמצא בסאנור, במרחק 45 דקות נסיעה דרומה. הגעתי לכאן בשביל הערפל מעל שדות האורז, הטקסים במקדשים שנערכים מסיבות דתיות אמיתיות וכמה מהמנות הטובות ביותר באי, בשבריר מהמחירים בסמיניאק. הנה השכונות שלי, המלונות שלי לפי תקציב ומה שצריך לדעת לפני שמזמינים.

• איפה לישון באובוד: איזו שכונה לבחור?
• איפה לישון בשדות האורז או בג'ונגל?
• איפה לישון באובוד לפי התקציב שלך?
• איפה לישון בזוג, עם המשפחה או כדי לעבוד?
• מה לעשות בסביבת אובוד?
• איך להתנייד מאובוד?
• מתי לנסוע לאובוד?
• כדאי לישון באובוד או במקום אחר בבאלי?
• המדריכים הנוספים שלי לבאלי

איפה לישון באובוד: איזו שכונה לבחור?

מרכז אובוד נעשה צפוף. המסלול החד-סטרי של Jalan Raya Ubud, Hanoman ו-Monkey Forest Road פקוק בין 16:00 ל-19:00 ברוב הימים, ובין מדרכות שבורות, גזי פליטה של קטנועים ונהגים שקוראים לעברך "טקסי, טקסי", המרכז הזכיר לי מיני דיסנילנד. לך עשר דקות ברגל לכיוון פנסטנאן, ניוה קונינג או סאיאן, ותגלה שוב את באלי של הגלויות. אם תבחר לא נכון, תבלה את החופשה בפקקים או בבידוד בווילה בלב הג'ונגל, בלי שום דבר פתוח אחרי רדת החשכה.

מרכז אובוד ו-Monkey Forest Road

זה הלב שאפשר להתנייד בו ברגל: מסעדות, אולפני יוגה, הארמון המלכותי, שוק אובוד ויער הקופים הקדוש נמצאים במרחק עשר דקות הליכה זה מזה, בין חנויות, בתי קפה וסוכנויות תיירות. אפשר להגיע לרוב האטרקציות בלי נהג או קטנוע.

החיסרון: תנועה כל היום, רעש של עיר בדרום-מזרח אסיה בשעות העומס, ובלי נוף לשדות אורז ממלון ב-Monkey Forest Road. העצה שלי: אל תישן ב-Jalan Raya Ubud או ב-Monkey Forest Road אם אתה רוצה שקט. המרכז עושה את העבודה ללילה או שניים, אם הדבר היחיד שחשוב לך הוא להגיע ברגל לשוק, ליער הקופים ולמסעדות.

Jalan Bisma

Jalan Bisma, המקביל ל-Monkey Forest Road, שקט הרבה יותר, עם נופים לשדות אורז, מסעדות טובות והמרכז במרחק חמש עד עשר דקות הליכה. ישנתי ב-Jalan Bisma, ומבחינתי זה האזור האידיאלי, קצת טבע בלי לוותר על הנוחות.

Bisma Eight הוא הבחירה שלי ליוקרה מודרנית: עיצוב תעשייתי-שיק, בר טוב על הגג, מיקום שמאזן בין שקט לנגישות, בסביבות 180-250 EUR ללילה. Komaneka at Bisma (יוקרתי, שקט יותר) מתחיל ב-200+ EUR, ו-Honeymoon Guesthouse, באותו רחוב, עולה בסביבות 30-50 EUR. בעיניי הוא נותן תמורה טובה למחיר.

צ'מפוהאן

צ'מפוהאן מחברת בין המרכז לפנסטנאן, סביב מסלול ההליכה ברכס צ'מפוהאן, עם כמה מלונות בוטיק ובתי הארחה הרחק מהכבישים הרועשים, במרחק עשר דקות הליכה מהמרכז. פחות מבודדת מסאיאן או טגלאלאנג ושקטה הרבה יותר מ-Monkey Forest Road, היא בסיס מוצלח אם אתה רוצה ללכת במסלול הרכס בכל בוקר.

פנסטנאן

פנסטנאן, ממערב למרכז ומעבר לרכס צ'מפוהאן, היא כפר אמנים שהפך לאזור של נוודים דיגיטליים ומטיילים לתקופות ארוכות. חלק מהשבילים מיועדים להולכי רגל בלבד, סמטאות בין בתי הארחה, בתי קפה קטנים ושדות אורז, ולפנסטנאן קאג'ה אפשר להגיע רק בקטנוע, כי המעברים צרים מדי למכוניות. זו השכונה האהובה עליי באובוד: אווירה כפרית במרחק הליכה מהמרכז, בשקט.

הלכתי למרכז בתוך 15 עד 20 דקות, חלק מהדרך בירידה דרך רכס צ'מפוהאן. הדרך חזרה בעלייה דורשת יותר מאמץ, אבל היא אפשרית אם גבעות ומדרגות לא מפריעות לך, אחרת קח קטנוע. Clear Cafe ו-Zest הם המקומות לאוכל בריא באזור.

Alam Indah (טווח בינוני, 50-80 EUR, נופים יפים) ו-In Da Lodge (הוסטל חברתי, 8-15 EUR למיטה בחדר משותף) הם שני הקצוות. Gita Maha שקט וזול יותר מ-Alam Indah, והווילות ב-Airbnb נותנות את התמורה הטובה ביותר למחיר לשלושה או ארבעה אנשים.

ניוה קונינג

ניוה קונינג, ממש מדרום ליער הקופים, היא כפר נקי ושקט. אם תחצה את היער, תגיע למרכז מהר יותר ממה שנראה במפה. רחובות נעימים, אווירה כפרית אמיתית, וזו אחת השכונות היחידות שבהן לא צריך קטנוע, אבל יש פחות מסעדות ואין חיי לילה.

פנגוסקאן ומאס

פנגוסקאן, קצת דרומה משם, היא מוקד היוגה של אובוד. The Yoga Barn, עם שיעורים יומיים במגוון סגנונות, הוא מבחינתי המקום המוביל ליוגה בבאלי, ואני ממליץ באותה מידה על Radiantly Alive, ממש קרוב, בזכות איכות ההוראה. לון בפנגוסקאן או לאורך Jalan Jembawan כדי להיות במרחק הליכה משניהם.

Adiwana Jembawan נותן תחושה של ריטריט בלב הג'ונגל במרחק הליכה מאולפני היוגה ומהמסעדות, ו-Ubud Aura Retreat נמצא ממש ליד Yoga Barn. מאס, דרומה עוד יותר על הדרך לדרום באלי, הוא כפר מסורתי של גילוף בעץ, זול יותר ופחות תיירותי, אבל הוא משמש בעיקר כתחנת מעבר. הייתי בוחר בו רק בשביל עבודות היד או כבסיס חסכוני בין אובוד לאזורי החוף.

איפה לישון בין שדות האורז או בג'ונגל?

טגלאלאנג וצפון אובוד

טגלאלאנג, אזור טרסות האורז המפורסם והמקום המצולם ביותר באובוד, נמצא כ-20 עד 30 דקות נסיעה בקטנוע מצפון למרכז. לישון כאן פירושו להתעורר מול הטרסות במקום להיאבק באוטובוסים של התיירים ב-10:00. ראיתי את אור הבוקר בסביבות 6:00, לפני שגל מבקרי Instagram מגיע ב-9:00, וזו הסיבה להתמקם כל כך רחוק.

המחיר שצריך לשלם: טגלאלאנג מתה אחרי השקיעה, בלי מסעדה טובה או חיי לילה, עם כבישים חשוכים ומפותלים ללא תאורה וכלבים משוטטים תוקפניים בחלקם בלילה. בלי קטנוע, אתה תלוי בשאטל של המלון או בנסיעות Grab/Gojek, שלא ממש אפשר לסמוך עליהן כל כך רחוק בצפון. לביקור יום אני נותן לטגלאלאנג 2 מתוך 5; ללינה, נופי הבוקר קסומים.

Kampung Resort הוא הבחירה שלי כאן, חלופה יוקרתית שקטה וזולה יותר מהריזורטים של סאיאן, בסביבות 80-150 EUR ללילה בהתאם לחדר. בעיניי זו התמורה הטובה ביותר לכסף בקטגוריית היוקרה עם נוף. ל-Puri Sebali Resort יש נופים לשדות האורז מראש הרכס, ו-Alam Ubud Culture Villas לוקח את אווירת הג'ונגל עוד צעד קדימה ב-40-70 EUR. בכולם צריך תחבורה כדי להגיע לאכול במקום אחר מלבד המסעדה שלהם.

הכניסה הראשית לשדות האורז היא עסק מסחרי: דמי כניסה, תשלום על חלק מהאזורים, מוכרים בכל פינה ו"נדנדות Instagram" ב-15-25 EUR לתמונה. הטרסות עדיין מרהיבות, בעיקר בסביבות 6:00, לפני שמגיעים מטיילי היום מהדרום.

לשדות אורז בלי הבידוד ובלי המכונה המסחרית, Jalan Kajeng וג'ווק מאניס הם 2 שבילי הליכה שיוצאים ממרכז אובוד דרך שדות האורז, עם Dragonfly Village שמסתתר על אחד מהם, במרחק 5 דקות מהכביש הראשי. מסלול ההליכה Sari Organik, ליד המרכז, נותן טעימה בלי לנסוע 30 דקות צפונה.

סאיאן וקניון נהר האיונג

סאיאן, רחוק יותר מערבה לאורך קניון נהר האיונג, הוא אזור האולטרה-יוקרה, עם מבט מלמעלה על העמק ועל צמרות הג'ונגל הצפוף. Four Seasons Sayan (500+ EUR ללילה) הוא אמת המידה, Mandapa, ריזורט של Ritz-Carlton Reserve, נמצא ממש ליד, ו-Amandari ו-Capella Ubud משלימים את התמונה. האחרון משווק כגלמפינג במחירים שהופכים את המילה לאבסורדית.

בריכת אינסוף פרטית, באטלר אישי, נוף לקניון: לפרטיות מוחלטת, לירח דבש או לאירוע מיוחד, אני חושב שהמחיר מוצדק. המחירים ב-Four Seasons מתחילים בסביבות 600-800 EUR ללילה בעונת השיא, Mandapa יקר יותר, ולכולם יש שאטלים, כי אף אחד מהם לא נגיש ברגל. סאיאן הוא יעד בפני עצמו, רחוק מהמרכז ומהמסעדות, ובסיס לא מוצלח לטיולים באזור.

ל-Viceroy Bali, מעט צפונה משם, יש נופים מרהיבים לא פחות ומנחת מסוקים. צפה לשלם 300-500 EUR ללילה בהתאם לעונה.

איפה לישון באובוד לפי התקציב שלך?

אובוד מציעה מהתמורות הטובות ביותר לכסף באי. וילה עם בריכה פרטית שהייתה עולה 200+ EUR בסמיניאק או באולוואטו מתחילה כאן ב-60-90 EUR, במיוחד בשוליים. המלכודת: הזול ביותר נמצא לרוב רחוק מהמרכז, אז תוסיף לחישוב תחבורה או קטנוע (כ-5-7 EUR ליום).

Agoda מציעה לעיתים קרובות מחיר נמוך יותר מ-Booking.com לאותו מקום אירוח בדרום-מזרח אסיה. לווילה, אתר אותה ב-Airbnb או ב-Booking.com, מצא את ה-WhatsApp של הבעלים ב-Google Maps והזמן ישירות: חיסכון של 15-20 %.

לחודש או יותר, אל תזמין שום דבר באינטרנט לפני ההגעה, המחירים מרחוק מנופחים. קח מלון ל-3 עד 5 ימים, שכור קטנוע וחפש שלטי "Terima Kos" (חדר להשכרה). וילות שמוצעות באינטרנט ב-1 800-2 800 EUR לחודש יורדות לעיתים קרובות ל-900-1 500 EUR כשסוגרים פנים אל פנים. כל השאר, כולל הונאות, נמצא במדריך הטיפים המעשיים שלי לבאלי.

Tegal Sari ואירוח ביתי, מ-15 עד 50 EUR

Tegal Sari Accommodation הוא הבחירה הראשונה שלי לתקציב נמוך, נקודה: שירות של 5 כוכבים במחירים של 2 כוכבים, מתחם ענק על שדות האורז עם כניסה ישירות למרכז העיר. הוא מתמלא חודשים מראש, אז תזמין מוקדם. צפה לשלם 25-40 EUR ללילה בהתאם לחדר ולעונה.

מקומות האירוח הביתי המסורתיים, בונגלוס במתחמים משפחתיים עם ארוחת בוקר, עולים 15-25 EUR ללילה, ולדעתי הם נקיים ומסבירי פנים יותר ממלונות זולים באותו מחיר. אני ממליץ לך על Merthayasa Bungalows ועל Indraprastha Home Stay, ב-Jalan Hanoman. למטייל לבד, ב-In Da Lodge וב-Puri Garden Hotel and Hostel יש בריכה, אווירה חברתית ומיטות בחדרים משותפים החל מ-7-12 EUR, וב-Puri Garden יש גם שיעורי יוגה בחינם.

העצה החד-משמעית שלי: לא לקחת חדר בלי מזגן. אובוד גבוהה מעט יותר מאזור החוף, אבל הלחות עדיין גבוהה, במיוחד בעונה הגשומה (אוקטובר עד מרץ), ומאוורר תקרה לא מספיק.

Alaya, Calma ומלונות הבוטיק, מ-50 עד 150 EUR

זה טווח המחירים האידיאלי. תמורת 50-100 EUR תקבל מלון בוטיק עם בריכה, ארוחת בוקר ולעיתים קרובות נוף לשדות האורז או לג'ונגל. אני שם במקום הראשון את Alaya Resort, ב-Jalan Hanoman, עם שדות אורז בשטח המלון ורחוב המסעדות ממש מול הדלת.

ל-Calma Ubud יש עיצוב אלגנטי וסביבה שקטה, ל-Beehouse Dijiwa ארכיטקטורת במבוק בלב שדות האורז, ו-Nefatari Villas מציע את הביטחון של מתחם נופש עם קצת פרטיות. בקצה העליון של הטווח, מקומות האירוח של Komaneka (כ-120-150 EUR) ו-Adiwana Jembawan משלבים מיקום מרכזי עם תחושה אמיתית של בריחה מהשגרה.

Bisma Eight, Kayon ו-Padma, מ-150 עד 500 EUR

Bisma Eight פותח את הקטגוריה ב-Jalan Bisma. ל-Kayon Jungle Resort יש בריכת אינסוף ב-3 מפלסים, מפורסמת ב-Instagram: אזור הבריכה מוצף באנשים שמצטלמים, אבל הנופים אמיתיים. ל-Padma Resort, צפונה יותר, יש בריכה מחוממת ואווירה יותר של ריזורט, בסביבות 200-300 EUR. מעל 500 EUR, זה כבר סאיאן.

איפה לישון בזוג, עם המשפחה או כדי לעבוד?

סאיאן ופנסטנאן לזוגות

אובוד היא אחד מיעדי ירח הדבש הפופולריים ביותר בדרום-מזרח אסיה. לפינוק של פעם בחיים, זה סאיאן; בלי התעריף של 5 כוכבים, וילה עם חדר שינה אחד בפנסטנאן או באזור טגלאלאנג, עם בריכה פרטית, ארוחת בוקר שמוגשת לך ונוף לשדות האורז, עולה בסביבות 70-120 EUR ללילה דרך Airbnb או ישירות מול המארח (לרוב זול יותר ב-15-20 %). אני ממליץ לזוגות על אסטרטגיית ה"מאלט": 2 לילות במרכז בשביל יער הקופים, השוק והמסעדות, ואז 2 לילות בווילה בלב הג'ונגל בלי לעשות שום דבר חוץ מלצוף בבריכה שלך.

פנסטנאן לנוודים דיגיטליים

פנסטנאן היא שכונת הנוודים הדיגיטליים: בתי קפה עם WiFi אמין, חללי עבודה משותפים (Outpost ו-Roam הם העיקריים), השכרות חודשיות בטווח מחירים בינוני וקהילה אמיתית. וילה עם מטבח עולה בסביבות 400-800 EUR לחודש, זול משמעותית מצ'אנגו. לפני הזמנה לטווח ארוך ב-Airbnb, תמיד תבקש צילום מסך של בדיקת מהירות ה-WiFi. המהירויות משתנות מאוד, אפילו באותו רחוב.

בלי קטנוע, הישאר ברדיוס של 5 ק"מ מהמרכז, אחרת הנסיעות יכרסמו ביום העבודה שלך. בתחום הוולנס, בפנסטנאן ההיצע מפוזר יותר (בתי קפה בריאים, סטודיואים אינטימיים, מדיטציה ליד חלל העבודה): יוגה בבוקר ועבודה אחר הצהריים, זה פנסטנאן; תרגול יומי מובנה במרכז ייעודי, זה פנגוסקן.

ניו קונינג למשפחות

עם ילדים קטנים, אובוד היא לא האזור הכי קל בבאלי: שטח תלול, בלי מדרכות, תעלות ניקוז פתוחות לאורך כבישים רבים ומעט אזורים מישוריים. מתחת לגיל 5, אני ממליץ לך דווקא על סאנור, עם הטיילת המישורית והמים הרגועים והרדודים שלה.

עם ילדים מגיל 7 ומעלה שסקרנים לגבי תרבות, בעלי חיים וטבע, אובוד עובדת מצוין. יער הקופים מרתק אותם, והליכות בשדות האורז, שיעורי ציור ושיעורי בישול יוצרים תוכנית טיול מלאה. התמקם בניו קונינג, או בריזורט עם בריכה ושאטל כדי להימנע מנסיעות בקטנוע עם ילדים בתוך התנועה.

מה עושים בסביבת אובוד?

שמורת יער הקופים הקדוש, מדרום למרכז ובמרחק עשר דקות הליכה מהארמון, היא אזור שימור עם שלושה מקדשים הינדואיים, עצי בניאן מרשימים ומאות קופי מקוק ארוכי זנב. ציפיתי למלכודת תיירים, אבל התחזוקה והאווירה הפתיעו אותי. כדאי להקדיש למקום כ-90 דקות ולסגור את בקבוק המים בתיק עם רוכסן, כי הקופים חוטפים כל מה שבולט החוצה.

טירטה אמפול, מקדש המים הקדושים שנמצא כ-15 דקות מצפון-מזרח למרכז, הוא אתר דתי פעיל שבו הינדואים מבאלי עורכים טקסי טיהור, הפתוחים למבקרים שמכבדים את המקום. הגעתי מוקדם בבוקר, לפני האוטובוסים של הצהריים.

הלכתי במסלול רכס קמפוהאן בזריחה, ב-6:30: שביל צר באורך 2 ק"מ על רכס מכוסה עשב בין שני עמקים. עם שחר חולקים אותו עם קומץ רצים ולפעמים גם חקלאי; בהמשך הבוקר מגיעים החום והקבוצות. אפשר לצאת אליו מכל שכונה ממערב למרכז, קמפוהאן, פנסטנאן או סאיאן.

אובוד היא מרכז אמנותי מאז שנות ה-1930, כשציירים אירופאים התיישבו בה לצד אמנים מקומיים. ראיתי בה סדנאות פעילות, גלריות ומופעי מחול בחצרות מקדשים. Gedong Rai Museum of Art (ARMA), עם אוסף הקבע שלו של אמנות באלינזית מסורתית ועכשווית בביתנים בלב גנים, ו-Neka Art Museum הם שני המוסדות הרציניים, בלי ההמונים של יער הקופים. להשוואה בין סגנונות האדריכלות של המקדשים, כדאי להציץ במקדשים של בנגקוק ובמורשת התרבותית של האנוי.

בערב הכול מאט. רוב המסעדות נסגרות בסביבות 21:00 או 22:00, ובלילה הרעש הכי חזק ששמעתי היה שממית טוקאי על הגג. הווארונגים במרכז ובשוליו מגישים מנות מהמטבח הבאלינזי שלא מצאתי בחוף (הכתובות שלי מופיעות במדריך שלי לאוכל בבאלי). בבית אני מכין נאסי גורנג ומי גורנג: המתכון שלי לנאסי גורנג והמתכון למי גורנג נמצאים באתר.

אובוד היא הבסיס הטוב ביותר לצפייה בזריחה בהר באטור: האיסוף בדרך כלל ב-2:30, לעומת 1:00 מאזורי החוף, ואחריו כשעתיים של עלייה, מאומצת אבל נגישה מבחינה טכנית. ראיתי שם את השמש עולה מעל אגם הלוע. כדאי להזמין דרך המלון שלך או סוכנות מקומית. אתרי ההזמנות הזולים לפעמים מקבלים יותר מדי הזמנות, ובסוף מוצאים את עצמך בשביל עמוס עם מדריך אחד ל-30 אנשים. לשאר האי, כדאי לקרוא את המדריך שלי לפעילויות וטיולים בבאלי.

איך מתניידים מאובוד?

אובוד נבנתה סביב סמטאות צרות בין שדות אורז ועמקים, ושום הסדר של תנועה חד-סטרית לא פתר את בעיות התנועה שלה. בתוך אובוד, קטנוע הוא אמצעי התחבורה היעיל ביותר. מכוניות תקועות 30 דקות כדי לעבור 2 ק"מ, הקטנועים משתחלים ביניהן, וכך גם אני התניידתי.

השכרה עולה כ-5-7 EUR ליום (60-80 EUR לחודש עם מיקוח). חשוב להיות כנים לגבי רמת הרכיבה שלך: הכבישים צרים ובלי סימונים, וחולקים אותם עם הולכי רגל, תהלוכות דתיות, כלבים ומשאיות, בלי תאורה בלילה מחוץ למרכז; אם מעולם לא רכבת על קטנוע, אובוד היא לא המקום ללמוד.

Gojek ו-Grab (מוניות אופנוע) יורידו אותך בכל מקום ויאספו אותך בלי בעיה במרכז, בפנסטנאן או בפנגוסקן. בטגלאלאנג, בסאיאן או מצפון למרכז, קואופרטיבי המוניות המקומיים מתנגדים לאפליקציות, והנהגים לפעמים מבטלים או מבקשים ממך ללכת עד לכביש ראשי. כדאי לבדוק אם יש שאטל בריזורט שלך.

אפשר להסתובב במרכז ברגל, אבל זה מתיש: מדרכות שבורות, שוליים צרים, חום, לחות והיעדר צל הופכים כל הליכה של יותר מ-15-20 דקות למעייפת. כדאי לחשוב על אובוד כעל "עיר של יעדים", שבה עוברים מנקודה מסוימת לאחרת.

סאנור, החוף הקרוב ביותר, נמצא במרחק 45 דקות עד שעה דרומה, עם מים שקטים וטיילת. זו האפשרות הקלה ביותר לטיול יום. ההגעה לצ'אנגו לוקחת 1:30 עד 2 שעות בפקקים דרך דנפסאר, גם אם Google Maps מציג 50 דקות. בשביל החופים של באלי בחצי האי בוקיט, מפרצוני החול הלבן של אולוואטו ופאדאנג פאדאנג, כדאי להביא בחשבון 1:30 עד 2 שעות לכל כיוון. אני ממליץ לך לחלק את השהות בין אובוד לבסיס בחוף.

לכיוון קוטה וחופי הגלישה שלה, כדאי להביא בחשבון 1 עד 1:30 שעות. קוטה נמצאת ממש ליד שדה התעופה, אז אפשר להתחיל באובוד ולסיים בלילה או שניים בקוטה או בחוף הדרומי לפני הטיסה.

שדה התעופה נגורה ראי נמצא במרחק 1-1:30 שעות מאובוד, ועד 2 שעות בפקקים של אחר הצהריים. כדאי להזמין מראש נהג פרטי דרך המלון שלך (בדרך כלל 20-30 EUR לכיוון) כדי להימנע ממאפיית המוניות; גם Grab עובד, מאזור האיסוף המיועד מחוץ לטרמינל. לטיסה מוקדמת מאוד, כדאי לצאת מאובוד ב-4:00: כ-50 דקות בכבישים ריקים.

מתי לנסוע לאובוד?

היתרון של העונה היבשה (אפריל עד אוקטובר) מורגש באובוד אפילו יותר מאשר בחוף, כי הלחות וכמות היתושים יורדות משמעותית. יולי ואוגוסט הם שיא העונה, יקרים ועמוסים יותר, ולכן התקופות האידיאליות מבחינתי הן אפריל-יוני וספטמבר-אוקטובר: יבש למדי, פחות אנשים ומקומות לינה זולים יותר.

העונה הגשומה (נובמבר עד מרץ) מביאה איתה ממטרים יומיים לקראת סוף אחר הצהריים, שנמשכים שעה עד שעתיים. שדות האורז ירוקים ובוהקים, אבל היציאות נקטעות לעיתים קרובות ודרכי העפר הופכות לבוציות וחלקלקות. זו גם עונת השיא של היתושים, שמספרם באובוד גדול יותר מאשר בחוף (מים עומדים בשדות האורז, ג'ונגל, גשמים חזקים יותר): כדאי להביא דוחה יתושים עם DEET ובגדים עם שרוולים ארוכים לשעות הדמדומים.

נוף לשדות האורז או חדר רחצה באוויר הפתוח מבטיחים מבקרים: יתושים, שממיות, צפרדעים וחרקים זוחלים. השממיות אינן מזיקות ואוכלות את היתושים.

בתי מלון מתמודדים עם חרקים טוב יותר מווילות פרטיות. כדאי לבחור במלון אם היצורים האלה מרתיעים אותך, בשביל שאטל, בשביל הביטחון של מתחם מסודר כשמטיילים לבד, או בשביל הבידוד מרעשים (תרנגולים ב-4:00 בבוקר, צפרדעים בעונה הגשומה, שממיות בלילה). מארבעה אנשים ומעלה כדאי לבחור בווילה (וילה גדולה עם בריכה פרטית עולה פחות משני חדרים במלון), בשביל פרטיות מוחלטת ואם מתניידים בקטנוע; המחירים הטובים ביותר הם בפנסטנאן ובאזור טגלאלאנג. חדר רחצה באוויר הפתוח נראה טוב בתמונה, אבל מתקלחים עם היתושים.

מבחינתי, שלושה עד ארבעה לילות הם משך השהות האידיאלי, כי בשני לילות מבזבזים יותר מדי זמן בנסיעות. בשלושה לילות אפשר לבקר ביער הקופים, ללכת במסלול רכס קמפוהאן בזריחה, לצאת לטיול למפלים או להר באטור ולבלות אחר צהריים רגוע בווילה שלך; חמישה לילות או יותר הופכים את אובוד לבסיס לטיולים (מפלים, צפון באלי, טירטה אמפול, החוף המזרחי). כדאי להימנע מטיול הלוך ושוב ביום אחד מהדרום: ארבע שעות נסיעה בשביל בקושי אתר אחד.

כדאי ללון באובוד או במקום אחר בבאלי?

אם אתה רוצה להתעורר לקול הגלים ולבלות את אחר הצהריים על החול, אובוד היא לא הבסיס המתאים. המדריך הכללי שלי לאיפה ללון בבאלי משווה בין כל האזורים המרכזיים, מקוטה ועד אולוואטו. אותו היגיון תקף גם במקומות אחרים: מדריך השכונות שלי בבנגקוק, האזורים בפוקט (פטונג לעומת הפינות השקטות יותר), בחירת מקום לינה בהאנוי (הנוחות של המרכז או השקט), וגם המדריך המלא שלי לפוקט אם אתה מוסיף עצירה באי.

אובוד או צ'אנגו?

צ'אנגו היא ההפך מאובוד: על שפת הים, מוצפת ב-Instagram, עם בתי קפה מעוצבים יותר, חיי לילה רועשים יותר, קהל צעיר יותר ונוודים שמחפשים סצנה חברתית. אובוד שקטה יותר וזולה יותר; התנועה איומה בשני המקומות. אם יש לך פחות מ-5 ימים בבאלי, אל תנסה לשלב את שניהם, בהתחשב בנסיעה של 1:30 עד 2 שעות.

אובוד או סמיניאק?

סמיניאק היא הצד היוקרתי של באלי: בוטיקים, מסעדות יוקרה, מועדוני חוף ומדרכות של ממש. זה אזור החוף שהכי נוח להתנייד בו ברגל באי. אובוד היא המקבילה התרבותית שלה, זולה יותר ועם פחות תשתיות. בחר בסמיניאק בשביל המסעדות וחיי הלילה, ובאובוד בשביל המקדשים, שדות האורז והקצב האיטי יותר.

אובוד או קוטה?

קוטה, קרובה לשדה התעופה, זולה ורועשת, מתאימה ללינת מעבר או כבסיס זול עם חיי לילה. אובוד, בפנים האי, שקטה מחוץ למרכז וממוקדת בתרבות. חוף או טבע, הבחירה שלך.

אובוד או אולוואטו?

באולוואטו נמצאים החופים היפים ביותר באי הראשי של באלי (חול לבן, מים צלולים, צוקים מרהיבים), סצנה קולינרית מתפתחת ואווירת גלישה נינוחה, והקטנוע נחוץ שם אפילו יותר מאשר באובוד. המסלול עם 2 בסיסים שאני ממליץ עליו: אובוד בשביל התרבות והמקדשים, ואז אולוואטו בשביל החופים והטיסה משדה התעופה נגורה ראי, שנמצא ממש קרוב.

אובוד או סאנור?

סאנור, שטוחה ושקטה עם טיילת לאורך הים, היא האזור הטוב ביותר לילדים קטנים ולקהל מבוגר יותר שרוצה ללכת ברגל בלי הבלגן. אובוד הררית יותר, לא ממש מתאימה לעגלות ילדים ומציעה יותר הרפתקאות: סאנור בשביל חוף בכל יום וקצב רגוע, אובוד בשביל שדות האורז, המקדשים ומקום עם אופי תרבותי ייחודי.

המדריכים הנוספים שלי לבאלי

כדי להשוות את אובוד לשאר האי, המדריך שלי איפה לישון בבאלי, אזור אחר אזור סוקר כל אזור. כתבתי גם על איפה לאכול בבאלי, מה לעשות בבאלי, החופים היפים ביותר בבאלי והכנות לטיול בבאלי. הכול מרוכז במדריך המלא שלי לטיול בבאלי.