מפזרים את גרגירי החומוס היבשים על צלחת או מגש.

מסלקים אבנים קטנות, גרגירים פגומים ולכלוך.

שוטפים היטב את גרגירי החומוס במים קרים.

מניחים את גרגירי החומוס בקערה גדולה, כי נפחם גדל מאוד בהשריה, ומכסים בהרבה מים.

מוסיפים את הסודה לשתייה, שמרככת את הגרגירים ואת קליפתם.

משרים במשך 6 עד 8 שעות, או למשך לילה שלם.

בסיום ההשריה הגרגירים תפוחים במידה ניכרת ונמעכים בקלות רבה יותר בלחיצה בין האצבעות.

מסננים את גרגירי החומוס המושרים ושוטפים כמה פעמים במים נקיים, כדי להסיר את מי ההשריה ואת שאריות הסודה לשתייה.

מעבירים לסיר גדול ומכסים במים נקיים עד כמה סנטימטרים מעל הגרגירים.

מביאים לרתיחה, ואז מנמיכים את האש לשמירה על בעבוע עדין ורציף.

מסירים את הקצף שנוצר על פני המים בתחילת הבישול.

ממשיכים לבשל עד שגרגירי החומוס רכים מאוד, יותר מאשר לסלט: גרגיר שמוכן נמעך כמעט לגמרי בין שתי אצבעות, ללא התנגדות.

בודקים את גובה המים במהלך הבישול ומוסיפים מים חמים לפי הצורך, כדי שהגרגירים יישארו מכוסים.

משך הבישול משתנה בהתאם לגיל ולסוג של גרגירי החומוס: מסתמכים על הרכות, לא רק על הזמן.

מסננים את גרגירי החומוס ושומרים מעט ממי הבישול, שיוכלו לשמש לתיקון המרקם.

משפשפים את הגרגירים או שוטפים אותם בעדינות כדי להסיר כמה שיותר קליפות שנפרדו.

הסרת הקליפות אינה חובה, אבל היא מעניקה מרקם חלק יותר.

מניחים את גרגירי החומוס בקערת מעבד המזון כשהם עדיין פושרים: כך הם מתחברים הרבה יותר טוב לטחינה וללימון.

מוסיפים את השום, מיץ הלימון, הכמון והמלח.

טוחנים עד לקבלת מחית גסה ואחידה.

מגרדים את דופנות קערת מעבד המזון במהלך הטחינה, כדי שכל הגרגירים ייטחנו באופן אחיד.

מוסיפים את הטחינה וטוחנים שוב.

התערובת עשויה להסמיך לרגע כשהטחינה פוגשת את הלימון ואת גרגירי החומוס: זה תקין.

משאירים את מעבד המזון פועל ומוזגים את המים הקרים בהדרגה, ולא בבת אחת.

ממשיכים לטחון עד שהחומוס בהיר, חלק, קליל ונוח למריחה בכף.

טועמים בתשומת לב ומתקנים לפי הצורך: מיץ לימון אם חסרה רעננות בטעם, מלח אם הטעם תפל, טחינה אם חסר טעם של שומשום, ומעט מים קרים אם המרקם סמיך.

לאחר התיקון טוחנים עוד דקה עד שתיים: הטחינה הנוספת הופכת את המרקם לקליל ועדין יותר.

מעבירים את החומוס לצלחת הגשה שטוחה או לקערה רחבה.

מורחים אותו כלפי חוץ בעזרת גב כף ויוצרים שקע קל במרכז.

מוזגים את שמן הזית הכתית המעולה לשקע ועל פני החומוס.

מקשטים בפפריקה, בפטרוזיליה ובכמה גרגירי חומוס שלמים.

מגישים עם פיתה ערבית חמה.

מניחים את הצלחת במרכז השולחן, לצד ירקות טריים, זיתים, חמוצים, כדורי פלאפל ומנות מזטים נוספות.